תור פרטי לאנדוקרינולוג בתוך ימים ספורים בלבד

ד"ר משה זילבר אנדוקרינולוג

בדיקת צפיפות עצם

תוכן עניינים

מהי בדיקת צפיפות עצם? איך מבצעים אותה? האם יש בה סיכון? איך היא עוזרת למנוע שברים? איך לקרוא אותה נכון? לכל השאלות הללו ונוספות – ישיב המאמר הנוכחי.

צפיפות עצם. מהי בדיקה זו, בקצרה?

בדיקת צפיפות עצם (Bone Densitometry) הינה תצלום רנטגן של העצמות, המבוצע בצורה ייחודית ומסייע לחזות את הסיכון העתידי לשבר.

האם יש שם נוסף לבדיקה זו?

כן. קוראים לה גם DEXA שזה ר"ת של Dual-energy x-ray absorptiometry

 מהי צפיפות של חומר?

צפיפות של חומר היא המנה בין מסה (גרמים) לבין נפח (מיליליטר), כלומר מסה חלקי נפח.

לדוגמה, אם ברשותנו חומר אשר מסתו (משקלה) היא 800 גרם ונפחו 400 מיליליטר, סימן הוא שצפיפותו היא 2 גרם/מיליליטר.

צפיפות היא מה שאנו קוראים בשפה העממית "כובד יחסי". אם נחזיק ביד אחת קוביית ספוג, וביד האחרת קוביית ברזל, והממדים של שתי הקוביות יהיו זהים, אזי אין ספק כי נחוש שקוביית הברזל היא כבדה הרבה יותר.

כיצד מחושבת צפיפות של עצם?

לכאורה, אילו רצינו למדוד במדויק צפיפות על עצם מסוימת, היינו אמורים להוציא פיסה מאותה עצם, למדוד את נפחה, אחר-כך לשקול אותה כדי לתעד את המסה שלה, ולבסוף לחלק את המסה בנפח.

אבל, אל דאגה… איש לא יחתוך את העצמות שלכם לצורך מדידת צפיפות!

מה שעושים בפועל הוא הערכה בלבד של הצפיפות, בשיטה הבאה:

  • במקום למדוד נפח, מודדים שטח (שטח העצם שהמכשיר מצלם).
  • במקום למדוד מסה, המכשיר "סופר" את הנקודות הבהירות והנקודות הכהות בתוך השטח שהוא מצלם, ומבצע ממוצע של עוצמת הצבע. ככל שהעצם צפופה יותר, כך היא בהירה יותר, וכך הוא מעריך את המסה.

בסופו של דבר, הצפיפות מתוארת בגרמים חלקי סנטימטרים רבועים (g/cm2)

 

האם הבדיקה כרוכה בחשיפה לקרינה גבוהה?

כמות הקרינה בבדיקה זו היא נמוכה ביותר1.

מדובר בקרינה שהיא:

  • פחותה פי 5 מן הקרינה בצילום שן אחת.
  • פחותה פי 25 מן הקרינה בצילום שיניים פנורמי.
  • פחותה פי 100 מן הקרינה בצילום חזה רגיל.

 

האם מצלמים את כל הגוף?

לא.

הבדיקה מבוצעת באתרים קבועים מראש, והם עמוד שדרה תחתון, אזור מפרקי הירך, ובמקרים ספציפיים גם שורש כף היד.

הנחת העבודה היא שצפיפות העצם באתרים אלו משקפת את הצפיפות בכל עצמות הגוף, ולכן אין צורך לצלם כל עצם ועצם בגופנו (דבר שהיה הופך את הבדיקה לממושכת, מסורבלת, יקרה יותר, ולכן גם פחות מעשית).

כיצד מבוצעת הבדיקה?

הבדיקה מבוצעת בשכיבה, נמשכת כעשר דקות, ואין בה שום טשטוש או הרדמה (בדיוק כפי שלא מרדימים כאשר מבצעים כל צילום רנטגן אחר…).

צפיפות עצם בדיקה

כיצד נראית תוצאה של בדיקת צפיפות העצם?

עבור כל אחד מן האתרים שהוזכרו, מופיעה צפיפות העצם בשלוש תצורות שונות:

  1. הצפיפות עצמה (בגרמים לסנטימטרים רבועים), כפי שכבר הוזכר.
  2. ערך T (T Score): ההשוואה לצפיפות הממוצעת בגיל 30, בקרב אותו המין.
  3. ערך Z (Z Score): ההשוואה לצפיפות הממוצעת לאותו הגיל, בקרב אותו המין.

איך משפיע הגיל והמין על צפיפות העצם?

בשני המינים, שיא הצפיפות הוא בגיל 20-40, ואצל גברים הצפיפות הממוצעת היא גבוהה יותר מזו של הנשים.

בגיל המעבר נצפית בדרך-כלל ירידה מואצת בצפיפות העצם אצל נשים.

גם אצל גברים קיימת ירידה, אך היא הדרגתית יותר.

על כן, יש מקום לבצע בדיקת צפיפות אצל כולם.

מהו ערך T?

מדובר בערך מספרי חסר יחידות, המייצג את ההפרש בין הצפיפות הנמדדת לבין הצפיפות המיטבית (גיל 20-40).

ככל שהערך הזה גבוה יותר, כך הצפיפות של העצם היא גדולה יותר, לדוגמה: אם ערך T של אדם א' הוא 0.5+ (פלוס 0.5) וערך T של אדם ב' הוא 0.9- (מינוס 0.9), אזי ניתן לומר שהצפיפות של אדם א' גדולה מן הצפיפות של אדם ב'.

כל ערך T (חיובי או שלילי) שהוא מעל 1- נחשב לתקין.

כל ערך שהוא מתחת ל-1.0- ועד 2.5- נקרא אוסטיאופניה, כלומר צפיפות עצם נמוכה.

כל ערך שהוא מתחת ל-2.5- נקרא אוסטיאופורוזיס, כלומר צפיפות עצם נמוכה משמעותית ובעלת סיכון מוחשי לשבר.

מהו ערך Z?

בניגוד לערך T אשר משקף את ההפרש בין הצפיפות הנמדדת לבין הצפיפות בגיל 20-40, הרי ערך Z משקף את ההפרש בין הצפיפות הנמדדת לבין הצפיפות הממוצעת באותו הגיל.

היות שצפיפות העצם נוטה לרדת עם הגיל, אנו נתקלים באנשים רבים אשר ערך Z שלהם הוא תקין לגמרי (מתאים לגילם), בעוד שערך T הוא נמוך.

כל ערך Z הגבוה יותר מאשר 2.0- נחשב לתקין. 2.0- ומטה כבר אינו תקין, וכאשר מתקבל ערך כזה, עלינו לשאול את עצמנו אם קיימת בעיה מיוחדת אצל אותו אדם שיכולה להסביר זאת (כאמור, הגיל אינו מסביר ערך Z נמוך).

כיצד מעריכים את הסיכון לשבר?

יכולת הניבוי של שבר היא מוגבלת מאד, בין היתר משום שהיא סטטיסטית בלבד, ולהלן ההסבר.

במעקב לאורך עשור אחר 1,000 אנשים בעלי תוצאת צפיפות עצם א', 200 מהם שברו. במעקב לאורך עשור אחר 1,000 אנשים אחרים בעלי תוצאת צפיפות עצם ב' (נמוכה יותר), 300 מהם שברו. אם כן, הסיכון הסטטיסטי לשבר בצפיפות עצם א' הוא 20% ובצפיפות עצם ב' הוא 30%.

כאשר תמר מבצעת בדיקת צפיפות עצם ומתקבלת תוצאה א', כל מה שניתן לומר הוא שהסיכון הסטטיסטי שלה לשבר הוא 20% במשך עשור, אך כלל לא ברור מה יתרחש אצלה בפועל. יתכן שהיא תיפול בתוך אותם 20% אשר ישברו (ואולי אף יותר מפעם אחת), ויתכן שהיא תיפול בתוך ה-80% שלא ישברו.

ניתן לשפר מעט את יכולת הניבוי באמצעות:

  • בדיקות צפיפות עוקבות (כי אז נוכל לראות אם הצפיפות הולכת ויורדת או לא, ואם כן אז באיזה קצב).
  • הוספת מדדים נוספים לתוצאת צפיפות העצם, למשל גובה ומשקל, שברים קודמים, היסטוריה משפחתית של שברים, עישון, צריכת אלכוהול, נטילת סטרואידים ועוד. כל אלו משוקללים בתוך כלי-עזר אינטרנטי הנקרא FRAX4.

עדיין, זו תהיה הערכה סטטיסטית בלבד ולא מדויקת.

לתיאום תור לד"ר זילבר ובירורים נוספים:

האם יתכנו הבדלים בתוצאה בין מכשירים שונים?

קיימות שתי טכניקות צילום עיקריות3 של מכשירים לבדיקת צפיפות עצם, אשר ביניהן הבדלים קלים בלבד: Hologic ו-Lunar.

השוני הטכני גורר גם הבדל בתוצאת הצפיפות, אך למען הסר כל ספק – מדובר בהבדלים קלים בלבד, כלומר בלתי סביר שאדם אשר נבדק באותו היום בשני מכשירים שונים יקבל תוצאות צפיפות בעלות הבדלים משמעותיים זו מזו.

על כל פנים, ההמלצה היא לבצע בדיקת צפיפות עצם חוזרת באותו המקום בו היא נערכה בפעם הקודמת, במידה שהדבר מתאפשר.

האם צפיפות עצם מסבירה כאב בעצמות?

מחד גיסא, ישנם מקרים בהם צפיפות העצם היא נמוכה ביותר, והאדם אינו מתלונן על שום כאב, וישנם מקרים בהם הצפיפות היא תקינה לגמרי, והאנשים מתייסרים מכאב.

זאת, משום שצפיפות עצם, ואין זה משנה מהי חומרתה, אינה כואבת. מה שכואב הוא בדרך-כלל שינויים חולניים במפרקים (כלומר באזורי החיבור של שתי עצמות), אשר נוטים להתפתח עם הגיל, ואינם קשורים לצפיפות העצם.

האם "סל הבריאות"2 מכסה את הבדיקה?

עלינו להפריד בין "המלצה רפואית" לבין "אישור מנהלי".

סל הבריאות קובע כי מגיל 60, כל אישה וכל גבר יהיו זכאים לבדיקת צפיפות עצם, ואחר-כך אחת לחמש שנים, וכל זאת ללא כל התניות (כלומר זה מגיע לכל אזרח ישראלי "בלי טובות").

על מנת לקבל אישור מנהלי לבדיקת צפיפות עצם בגיל צעיר יותר, צריכים להתקיים מספר תנאים, אך זו לא אמורה להיות דאגה שלכם. זהו תפקיד הרופא המטפל בכם בהיבט זה (אנדוקרינולוג) – להשיג את האישור הנדרש, במידה שהוא סבור כי הדבר נחוץ רפואית.

במקרים מסוימים, לא יינתן אישור מנהלי חרף המלצת הרופא, ואז יהיה צורך לממן אותה באמצעות ביטוח רפואי פרטי (למי שיש כזה) או מן הכיס (זו אינה בדיקה יקרה).

באיזו תדירות יש לבצע את בדיקות ההמשך?

זה תלוי מאד, וההחלטה אמורה להיות של הרופא המטפל בבעיה.

ככל שתוצאת הבדיקה הראשונה היא גרועה יותר (כלומר צפיפות נמוכה יותר), כך סביר להניח שהרופא ימליץ לבצע את הבדיקה הבאה מוקדם יותר.

עם זאת, שימו לב: הקצב בו משתנה הצפיפות (לטובה או לרעה) הוא איטי מאד, ולכן אין טעם לבצע את הבדיקה לעתים תכופות מדי. זו גם הסיבה לכך שלמעט מקרים ייחודיים, בדיקת צפיפות עצם מאושרת מנהלית רק אחת למספר שנים ולא מדי שנה, למשל.

ומה בנוגע לטיפול באוסטיאופורוזיס?

המאמר הנוכחי דן אך ורק בבדיקת צפיפות העצם.

לאוסטיאופורוזיס יוקדש מאמר נפרד.

ביבליוגרפיה

  1. radiologyinfo.org
  2. Bone Densitometry in Israeli Health Basket
  3. Lunar and Hologic Bone Densitometry Comparison 2014
  4. FRAX

*** מאמר זה אינו מחליף ייעוץ אישי של רופא ***

אהבת? יהיה נחמד לשתף...