בדיקת צפיפות עצם

כיצד נראית תוצאה של בדיקת צפיפות העצם?

עבור כל אחד מן האתרים שהוזכרו, מופיעה צפיפות העצם בשלוש תצורות שונות:

1. הצפיפות עצמה (בגרמים לסנטימטרים רבועים), כפי שכבר הוזכר.
2. ערך T (T Score): ההשוואה לצפיפות הממוצעת בגיל 30, בקרב אותו המין.
3. ערך Z (Z Score): ההשוואה לצפיפות הממוצעת לאותו הגיל, בקרב אותו המין.

איך משפיע הגיל והמין על צפיפות העצם?

בשני המינים, שיא הצפיפות הוא בגיל 20-40, ואצל גברים הצפיפות הממוצעת היא גבוהה יותר מזו של הנשים.

בגיל המעבר נצפית בדרך-כלל ירידה מואצת בצפיפות העצם אצל נשים.

גם אצל גברים קיימת ירידה, אך היא הדרגתית יותר.

על כן, יש מקום לבצע בדיקת צפיפות אצל כולם.

מהו ערך T?

מדובר בערך מספרי חסר יחידות, המייצג את ההפרש בין הצפיפות הנמדדת לבין הצפיפות המיטבית (גיל 20-40).

ככל שהערך הזה גבוה יותר, כך הצפיפות של העצם היא גדולה יותר, לדוגמה: אם ערך T של אדם א' הוא 0.5+ (פלוס 0.5) וערך T של אדם ב' הוא 0.9- (מינוס 0.9), אזי ניתן לומר שהצפיפות של אדם א' גדולה מן הצפיפות של אדם ב'.

כל ערך T (חיובי או שלילי) שהוא מעל 1- נחשב לתקין.

כל ערך שהוא מתחת ל-1.0- ועד 2.5- נקרא אוסטאופניה, כלומר צפיפות עצם נמוכה.

כל ערך שהוא מתחת ל-2.5- נקרא אוסטאופורוזיס, כלומר צפיפות עצם נמוכה משמעותית ובעלת סיכון מוחשי לשבר.

מהו ערך Z?

בניגוד לערך T אשר משקף את ההפרש בין הצפיפות הנמדדת לבין הצפיפות בגיל 20-40, הרי ערך Z משקף את ההפרש בין הצפיפות הנמדדת לבין הצפיפות הממוצעת באותו הגיל.

היות שצפיפות העצם נוטה לרדת עם הגיל, אנו נתקלים באנשים רבים אשר ערך Z שלהם הוא תקין לגמרי (מתאים לגילם), בעוד שערך T הוא נמוך.

כל ערך Z הגבוה יותר מאשר 2.0- נחשב לתקין. 2.0- ומטה כבר אינו תקין, וכאשר מתקבל ערך כזה, עלינו לשאול את עצמנו אם קיימת בעיה מיוחדת אצל אותו אדם שיכולה להסביר זאת (כאמור, הגיל אינו מסביר ערך Z נמוך).

כיצד מעריכים את הסיכון לשבר?

יכולת הניבוי של שבר היא מוגבלת מאד, בין היתר משום שהיא סטטיסטית בלבד, ולהלן ההסבר.

במעקב לאורך עשור אחר 1,000 אנשים בעלי תוצאת צפיפות עצם א', 200 מהם שברו. במעקב לאורך עשור אחר 1,000 אנשים אחרים בעלי תוצאת צפיפות עצם ב' (נמוכה יותר), 300 מהם שברו. אם כן, הסיכון הסטטיסטי לשבר בצפיפות עצם א' הוא 20% ובצפיפות עצם ב' הוא 30%.

כאשר תמר מבצעת בדיקת צפיפות עצם ומתקבלת תוצאה א', כל מה שניתן לומר הוא שהסיכון הסטטיסטי שלה לשבר הוא 20% במשך עשור, אך כלל לא ברור מה יתרחש אצלה בפועל. יתכן שהיא תיפול בתוך אותם 20% אשר ישברו (ואולי אף יותר מפעם אחת), ויתכן שהיא תיפול בתוך ה-80% שלא ישברו.

ניתן לשפר מעט את יכולת הניבוי באמצעות:

• בדיקות צפיפות עוקבות (כי אז נוכל לראות אם הצפיפות הולכת ויורדת או לא, ואם כן אז באיזה קצב).
• הוספת מדדים נוספים לתוצאת צפיפות העצם, למשל גובה ומשקל, שברים קודמים, היסטוריה משפחתית של שברים, עישון, צריכת אלכוהול, נטילת סטרואידים ועוד. כל אלו משוקללים בתוך כלי-עזר אינטרנטי הנקרא FRAX⁴.

עדיין, זו תהיה הערכה סטטיסטית בלבד ולא מדויקת.

האם יתכנו הבדלים בתוצאה בין מכשירים שונים?

קיימות שתי טכניקות צילום עיקריות³ של מכשירים לבדיקת צפיפות עצם, אשר ביניהן הבדלים קלים בלבד: Hologic ו-Lunar.

השוני הטכני גורר גם הבדל בתוצאת הצפיפות, אך למען הסר כל ספק – מדובר בהבדלים קלים בלבד, כלומר בלתי סביר שאדם אשר נבדק באותו היום בשני מכשירים שונים יקבל תוצאות צפיפות בעלות הבדלים משמעותיים זו מזו.

על כל פנים, ההמלצה היא לבצע בדיקת צפיפות עצם חוזרת באותו המקום בו היא נערכה בפעם הקודמת, במידה שהדבר מתאפשר.

האם צפיפות עצם מסבירה כאב בעצמות?

מחד גיסא, ישנם מקרים בהם צפיפות העצם היא נמוכה ביותר, והאדם אינו מתלונן על שום כאב, וישנם מקרים בהם הצפיפות היא תקינה לגמרי, והאנשים מתייסרים מכאב.

זאת, משום שצפיפות עצם, ואין זה משנה מהי חומרתה, אינה כואבת. מה שכואב הוא בדרך-כלל שינויים חולניים במפרקים (כלומר באזורי החיבור של שתי עצמות), אשר נוטים להתפתח עם הגיל, ואינם קשורים לצפיפות העצם.

האם "סל הבריאות"² מכסה את הבדיקה?

עלינו להפריד בין "המלצה רפואית" לבין "אישור מנהלי".

סל הבריאות קובע כי מגיל 60, כל אישה וכל גבר יהיו זכאים לבדיקת צפיפות עצם, ואחר-כך אחת לחמש שנים, וכל זאת ללא כל התניות (כלומר זה מגיע לכל אזרח ישראלי "בלי טובות").

על מנת לקבל אישור מנהלי לבדיקת צפיפות עצם בגיל צעיר יותר, צריכים להתקיים מספר תנאים, אך זו לא אמורה להיות דאגה שלכם. זהו תפקיד הרופא המטפל בכם בהיבט זה (אנדוקרינולוג) – להשיג את האישור הנדרש, במידה שהוא סבור כי הדבר נחוץ רפואית.

במקרים מסוימים, לא יינתן אישור מנהלי חרף המלצת הרופא, ואז יהיה צורך לממן אותה באמצעות ביטוח רפואי פרטי (למי שיש כזה) או מן הכיס (זו אינה בדיקה יקרה).

באיזו תדירות יש לבצע את בדיקות ההמשך?

זה תלוי מאד, וההחלטה אמורה להיות של הרופא המטפל בבעיה.

ככל שתוצאת הבדיקה הראשונה היא גרועה יותר (כלומר צפיפות נמוכה יותר), כך סביר להניח שהרופא ימליץ לבצע את הבדיקה הבאה מוקדם יותר.

עם זאת, שימו לב: הקצב בו משתנה הצפיפות (לטובה או לרעה) הוא איטי מאד, ולכן אין טעם לבצע את הבדיקה לעתים תכופות מדי. זו גם הסיבה לכך שלמעט מקרים ייחודיים, בדיקת צפיפות עצם מאושרת מנהלית רק אחת למספר שנים ולא מדי שנה, למשל.

ומה בנוגע לטיפול באוסטאופורוזיס?

המאמר הנוכחי דן אך ורק בבדיקת צפיפות העצם.

לאוסטאופורוזיס יוקדש מאמר נפרד.

ביבליוגרפיה

1. radiologyinfo.org
2. Bone Densitometry in Israeli Health Basket
3. Lunar and Hologic Bone Densitometry Comparison 2014
4. FRAX