תור פרטי לאנדוקרינולוג בתוך ימים ספורים בלבד

ד"ר משה זילבר אנדוקרינולוג

סידן ואוסטיאופורוזיס – אל תהיו מסוידים בתפיסה!

תוכן עניינים

סידן הוא יסוד טבעי, אשר מספרו האטומי הוא 20, והוא למעשה מתכת, השלישית בשכיחותה בכדור-הארץ, אחרי ברזל ואלומיניום. בטבע הוא נמצא בדרך-כלל בתור חלק מתרכובות, והתרכובת הנפוצה ביותר שלו היא קלציום-קרבונט (Ca-CO3), ממנו בנויה אבן גיר, למשל.

בסקירה הנוכחית אנו הולכים לנפץ הרבה מיתוסים. תחזיקו חזק, שלא תישברו…

מיתוס מס' 1: הגוף יכול לייצר בעצמו סידן

מי שסבור כך, אין לו צל של מושג במדע.

גוף האדם (ולמעשה שום גוף חי המוכר לנו כיום) אינו מסוגל לייצר יסודות כימיים יש מאין: לא חמצן, לא פחמן, לא מימן, לא חנקן וגם לא סידן. לא לחינם קוראים להם "יסודות". כל היסודות חייבים להגיע אל הגוף שלנו מבחוץ, והדרך היחידה בה סידן יכול להיכנס אל גופנו היא באמצעות תזונה.

הפקת יסודות בגוף "יש מאין" היא נכונה באותה המידה שכדור-הארץ הינו שטוח וניצב על-גבי שלושה פילים ענקיים…

 

הגוף יכול לייצר סידן בעצמו

מיתוס מס' 2: סידן דרוש אך ורק לעצמות

99% מן הסידן בגופנו מרוכז בעצמות, ומכאן ניתן להניח שהוא אמנם ממלא תפקיד חשוב בהן.

בתוך העצמות, מרבית הסידן נמצא בתוך תרכובת בשם הידרוקסיאפטיט (Hydroxyapatite) שנוסחתה הכימית היא Ca10[PO4]6[OH]2, ומהווה כשליש ממסת העצמות.

בנוסף, סידן הוא קריטי לפעילות שריר הלב ומערכת ההולכה בלב, הוא מאפשר התכווצות של שרירים, הוא משתתף במערכת הקרישה, וממלא שלל תפקידים נוספים. למעשה, אין תא בגוף בו אין סידן, היות שיסוד זה הינו חיוני עבור ריאקציות כימיות תוך-תאיות.

איש עם שרירים

מיתוס מס' 3: אם בדם רמת הסידן תקינה, כך גם בעצמות

לא נכון.

הגוף עושה הכול על מנת למנוע ירידה ברמת הסידן בדם. זאת, משום שסידן הדם נדרש לצורך תפקוד תקין של איברים ומערכות, כפי שהוזכר בסעיף הקודם. על כן, הגוף יווסת את הסידן מן העצמות אל הדם גם כאשר בעצמות קיים מחסור בסידן.

לפיכך, ניסיון להסיק על הסידן בעצמות מתוך הסידן בדם, דומה לניסיון לגזור מכמות העגבניות במקרר שלנו על כמות העגבניות בסופרמרקט…

אין קשר בין סידן בעצמות לסידן בדם

מיתוס מס' 4: בכל העולם צורכים סידן בתזונה באותה הכמות (פלוס מינוס)

מחקר1 אשר סקר את תצרוכת הסידן במדינות העולם, מצא כי קיימים הבדלים ניכרים בתצרוכת הסידן בין מדינות שונות. המחקר חילק את כל המדינות ל-3 קבוצות:

  1. צריכת סידן מועטה (400-500 מ"ג/יממה ומטה): מדינות דרום, דרום-מזרח ומזרח אסיה. ב"שיא שלילי" של תצרוכת סידן מחזיקה נפאל, עם 175 מ"ג/יממה בלבד, בממוצע.
  2. צריכת סידן בינונית (400-700 מ"ג/יממה): מרבית מדינות אפריקה ודרום אמריקה.
  3. צריכת סידן גבוהה (מעל 700 מ"ג/יממה): מדינות אירופה. כל המדינות בעלות תצרוכת סידן של 1,000 מ"ג/יממה ומעלה היו מצפון אירופה, כאשר השיאנית הייתה איסלנד עם 1,233 מ"ג/יממה.

לתיאום תור לד"ר זילבר ובירורים נוספים:

ציור של כדור הארץ

מיתוס מס' 5: קיים קשר ישיר (לינארי) בין תצרוכת הסידן לבין צפיפות העצם

היות ש:

  • הגוף אינו יכול לייצר סידן יש מאין אלא רק לקבלו בתזונה,
  • וגם: מרבית הסידן בגוף מרוכז בעצמות,
  • וגם: סידן מהווה חלק נכבד ממסת העצם,

אזי "נשמע הגיוני" כי ככל שתצרוכת הסידן היא גבוהה יותר, כך צפיפות העצמות תהיה גבוהה יותר.

אך מה קורה במציאות?

אחד המחקרים שבאמת סייעו לשפוך אור על העניין בוצע בקוריאה2 על יותר מ-7,000 גברים ונשים בני 50 ומעלה, אשר בהם נבדקה תצרוכת הסידן היומית, רמת ויטמין D בדם, וכן צפיפות עצם (לבדיקה זו מוקדש מאמר משלו).

הם חילקו את כל הנבדקים ל-4 קבוצות מבחינת תצרוכת הסידן: פחות מ-400 מ"ג/יום, 400-799 מ"ג/יום, 800-1,199 מ"ג/יום, וכן 1,200 מ"ג/יום ומעלה. ממוצע תצרוכת הסידן בקרב הנבדקים עמד על 470 מ"ג/יממה, כך שרובם השתייכו לקבוצה הראשונה והשנייה.

מבחינת תצרוכת ויטמין D, הנבדקים חולקו ל-3 קבוצות: פחות מ-20 ננוגרם/מ"ל (רמה נמוכה), 20 עד 30 ננוגרם/מ"ל (רמה בינונית), 30 ננוגרם/מ"ל ומעלה (רמה טובה).

החוקרים מצאו כי נבדקים אשר צרכו פחות מ-400 מ"ג סידן ביום אכן היו בעלי צפיפות עצם ממוצעת נמוכה מאלו שצרכו סידן בכמות גדולה יותר. אולם, כאשר נבדקה במקביל רמת ויטמין D, התברר:

  • בשני המינים, רמה נמוכה של ויטמין D בשילוב עם צריכת סידן נמוכה (פחות מ-400 מ"ג/יום) אכן הייתה כרוכה בצפיפות עצם נמוכה יותר.
  • בשני המינים, רמה טובה של ויטמין D "חיסנה" לחלוטין מפני צפיפות עצם נמוכה גם כאשר תצרוכת הסידן הייתה נמוכה.
קשר בין תצרוכת הסידן לבין צפיפות העצם

מיתוס מס' 6: קיים קשר ישיר בין נטילת סידן לבין מניעת שברים

המתאם בין שני המשתנים הללו – הוא מורכב מאד.

בשנת 2017 פורסמה באחד מכתבי-העת הרפואיים הנחשבים בעולם (JAMA) מטא-אנליזה3 (כלומר ניתוח מסכם) של 33 מחקרים מבוקרים, אקראיים ואיכותיים, בהם נכללו (יחדיו) מעל 51,000 אנשים, ואשר בחנו אם הוספת סידן או ויטמין D (או שניהם) מצמצמת סיכון לשברים באנשים בני 50 ומעלה החיים בקהילה, ללא אוסטיאופורוזיס ידועה.

"השורה התחתונה": לא נמצא שום יתרון לתוספת של סידן או ויטמין D או שילוב שלהם (בהשוואה לתרופת-דמה) בהפחתת שברים. מסקנת החוקרים הייתה שאין הצדקה להמליץ על תוספת סידן ו/או ויטמין D לאנשים בני 50 ומעלה החיים בקהילה.

בשנת 2018 פורסמה באותו כתב-עת מטא-אנליזה נוספת4 (של כוח המשימה האמריקני לרפואה מונעת), אשר סקרה 11 מחקרים מבוקרים, אקראיים ואיכותיים, שבהם נכללו מעל 51,000 אנשים (ללא אוסטיאופורוזיס או שברים ידועים), ושוב תועדו ממצאים דומים מאד.

זהו המקום להדגיש כי אין להסיק מתוך המחקרים הנ"ל על שתי אוכלוסיות אחרות:

  • אנשים החוסים במוסדות. אוכלוסייה זו היא מוחלשת במיוחד, בשל מגוון סיבות, כגון רמה נמוכה מאד של ויטמין D (בגלל אי-חשיפה לשמש), חוסר תנועה ולכן חולשת שרירים, ריבוי תרופות וריבוי מחלות רקע. על כן, אין זה מפתיע שבאוכלוסייה זו תוספת סידן כן צמצמה סיכון לשברים.
  • אנשים בעלי אוסטיאופורוזיס מוכחת, ובמיוחד אנשים אשר כבר שברו.
קשר בין תצרוכת סידן לבין שברים

מיתוס מס' 7: סידן הוא טיפול טבעי ולכן אין לו תופעות לוואי

ראשית, הגיע הזמן לנפץ את התפיסה לפיה "טבעי = ללא תופעות לוואי".

כספית, ארסן ועופרת הם יסודות טבעיים לחלוטין, ובו-זמנית הם רעילים לגוף האנושי. אורניום, אשר כידוע משמש לבניית פצצות אטום, אף הוא יסוד טבעי (מי שרוצה להתעמק עוד בטיפולים טבעיים, מוזמן לקרוא על כך בספרי, "חולה עליך").

נשוב לענייננו.

זהו המקום להבחין בין סידן בתזונה (אשר עמו אין בעיה בהיבט תופעות לוואי) לבין תוסף תזונה המכיל סידן (ויש מאות כאלו בשוק), כי תוסף התזונה בהחלט עלול לגרום לתופעות לוואי, וזאת במספר היבטים4:

  1. מערכת העיכול: נטילת סידן "מעצבנת" את מערכת העיכול אצל חלק מן האנשים, ותופעת הלוואי הנפוצה היא עצירות, שזו בהחלט בעיה, כי רבים בגיל השלישי כבר סובלים מעצירות עוד טרם הטיפול בסידן, כך שהבעיה עלולה להחמיר, ואז האדם נדרש לבחור בין סבל לבין הפסקת טיפול.
  2. אבני כליות: רק בדמיון שלנו – כל הסידן שאנו בולעים עושה את דרכו היישר אל העצמות. בפועל, חלק מן הסידן שנספג מתוך מערכת העיכול ומגיע למערכת הדם, ממשיך ומופרש אל השתן, ובמספר מחקרים נמצא כי הדבר מגביר שכיחות של אבנים בכליות.
  3. פגיעה בעורקים: במספר מחקרים5 נמצא מתאם בין תצרוכת סידן לבין התקפי לב ושבץ מוחי. במרבית המחקרים קשר כזה לא נמצא. מדובר בסוגיה שנויה מאד במחלוקת, אשר לפי שעה אינה פתורה.
תופעות לוואי של סידן

ומה ממליצים האיגודים המקצועיים המובילים?

האיגודים המקצועיים המובילים בעולם בתחום האוסטיאופורוזיס, הן האירופי7 והן האמריקני8, מודעים לחששות, אך לטענתם התשתית המחקרית המצביעה על השפעה חיובית של סידן על מניעת שברים היא חזקה בהרבה מן התשתית המחקרית שמצביעה אחרת. על כן, הם ממליצים כי אנשים מגיל 50 ואילך, בין אם סובלים מאוסטיאופורוזיס ובין אם לאו, יקפידו לצרוך סידן (סך-הכול ממקורות תזונה + תוספים) במינונים הבאים:

  • ההמלצה האירופית: 800-1,200 מ"ג/יום.
  • ההמלצה האמריקנית: 1,200 מ"ג/יום.
המלצות מומחים על תצרוכת סידן

אז מה עושים, תכלס?

תצרוכת סידן לצורך מניעת שברים היא סוגיה "חמה" ושנויה במחלוקת, וזאת חרף תשתית מחקרית ענפה. עד שיצטבר די מידע אשר יכריע בין הניצים, ניתן לגזור בזהירות את המסקנות הבאות:

  1. ברפואה, ככל שמצב הוא קיצוני יותר, כך הוא מרוויח יותר מטיפול. לדוגמה: אדם אשר לחץ דמו הוא 200/110 – צפוי להרוויח (מטיפול להורדת לחץ דם) הרבה יותר מאדם אשר לחץ דמו הוא רק 150/90. מכאן, ככל שמצב העצמות הוא פחות טוב (צפיפות נמוכה מאד, קיום שברים מוכחים), כך התועלת בטיפול (וגם סידן בכלל זה) היא רבה יותר, וככל שהמצב טוב יותר, כך התועלת הצפויה מן הטיפול היא נמוכה יותר.
  2. סידן ממקורות מזון – אינו מזיק, בניגוד לסידן כתוסף תזונה, ולכן יש להשתדל לצרוך סידן מן התזונה.
  3. יש להקפיד על רמה טובה של ויטמיןD בדם (על כך במאמר נפרד), כי נטילת סידן בנוכחות ויטמין D נמוך היא כנראה בלתי אפקטיבית, ואילו בנוכחות רמה טובה של ויטמין D – אפשר, ככל הנראה, להסתדר לא רע גם ללא צריכה גבוהה של סידן (כפי שלמדנו מן המחקר הקוריאני).  
מה עושים עם סידן

אהבת? יהיה נחמד לשתף...