דף הבית » חושבים שאתם בריאים? חשבו שוב!

חושבים שאתם בריאים? חשבו שוב!

מאת: ד"ר משה זילבר – מומחה באנדוקרינולוגיה, סופר ומרצה

על תסמונת הש"ג כולם שמעו.

כן, זה כאשר מפנים אצבע מאשימה כלפי הדרג הנמוך ביותר במערכת, לא רק משום שהכי קל להיטפל לחלשים, אלא גם משום שהדבר מסיט את אור הזרקורים מן הדרגים הגבוהים, שאצלם מסתתרת האשמה האמיתית.

תסמונת הש"ג עלולה לבוא לידי ביטוי לא רק בעבירות ובפשעים אלא גם בהתנהלות כושלת בתחומי החיים השונים, ותחום הבריאות אינו יוצא דופן.

כאשר מתרחש אירוע המסתיים בנזק בריאותי או אפילו בתמותה, אזי מיד קופצים כל החוכמולוגים ושולפים "הסברים בגרוש" כמו למשל:

"הוא שכח לקחת את הכדור"
"האחות לא אמרה לו"
"הרופא התרשל בתפקידו"

ברור שגם דברים כאלו מתרחשים על בסיס יומי, אבל זו אינה הסיבה המהותית העומדת בבסיס הנזקים הבריאותיים המתחוללים באוכלוסייה, אשר פוגעים אנושות באיכות החיים שלנו באמצעות גרימת סבל ניכר וגם קוטלים אותנו בטרם עת.

מי שמחפש את האשם האמיתי ולא את הש"ג, מומלץ לו לעשות "בדק בית" רציני בתפיסת הבריאות שלו ושל סובביו, כי קיים סיכוי טוב לכך שהוא יגלה לכל הפחות אחד מבין ארבעת הבנים הסוררים של "הגדת הבריאות": התם, המאמין, המבסוט וזה שאינו יודע סטטיסטיקה.

תם

מה הוא אומר?

"אסחוב כמה שאסחוב, וכאשר זה ייגמר – ייגמר".

מהי בעצם כוונתו?

עכשיו אחיה כפי שמתחשק לי, וכאשר אמות אז ממילא כבר לא ארגיש דבר, כך שאין כאן בעיה.

מהי הטעות של התם?

כבר לפני שנים, גילו חוקרי בריאות האוכלוסייה כי קיים פער גדול מאד בין "תוחלת החיים הממוצעת" לבין "תוחלת החיים בבריאות טובה" (שזה חיים ללא מגבלה פיזית משמעותית, ללא כאב כרוני ובוודאי ללא מצב סיעודי).

בישראל של שנת 2017, למשל, תוחלת החיים הממוצעת עמדה על 82.1 שנים בעוד שתוחלת החיים בבריאות טובה הייתה 71.7 שנים בלבד! פירוש הדבר הוא ש-10 השנים האחרונות לחיים, בממוצע, הן בבריאות לא טובה, ולעתים בבריאות איומה ונוראה!

כך נראים חיים ובריאות לפי השקפת עולמו של התם: בריאים ← מתים.

וכך נראים החיים האמיתיים (אצל מי שאינו מקפיד על בריאותו): בריאים ← חולים מעט ← חולים יותר ← חולים מאד ← גוססים ← מתים.

היתרון של אנשים המקפידים על בריאותם בהשוואה לכאלה שלא הוא לא שהראשונים חיים מאתיים שנה. הם כן חיים יותר זמן, אך היתרון המובהק הוא שהבריאות שלהם פשוט טובה יותר ולכן חייהם איכותיים הרבה יותר.

מאמין

מה הוא אומר?

"הכול כתוב".

מהי בעצם כוונתו?

ממילא גורלו של אדם נכתב על-ידי "דרג עליון" או על ידי גנטיקה, ולכן אין לנו מה להתאמץ.

מהי הטעות של המאמין?

קיימים שני סוגי מאמינים, ובסעיף זה נתמודד מול שניהם.

נתחיל במאמין הדתי (שאינו מייצג את הציבור הדתי, כפי שנראה מיד), והוא גורס כי גורלו של אדם נכתב מראש על-ידי בוראו, והיות שכך – למה בכלל להתאמץ ולבצע פעולות אקטיביות לשמירת הבריאות?!

הפסוק "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד', ט"ו) לא נכתב במקרה. כבר בעת העתיקה ידעו המנהיגים הרוחניים של עם ישראל (וגם של עמים אחרים) כי אדם המנהל חיים מסוכנים ובלתי אחראיים – צפוי להינזק בסבירות גבוהה, ואין זה משנה כמה עזה תהיה אמונתו.

גם בימינו, כאשר אדם דתי מגיע אל הרב שלו ומספר לו על בעיה רפואית אשר צצה אצלו, הוא לא יקבל מן הרב תשובה בנוסח "לך הביתה ותתפלל" אלא יקבל הנחיה מפורשת לגשת לרופא.

במילים אחרות, יש להפריד באופן ברור בין אמונה לבין עשייה: זכותו של אדם להאמין במה שהוא רוצה, אך הגוף אינו מתנהל על פני אמונותינו, ואם איננו נוהגים בו כשורה, בין אם באמצעות מעשה (למשל עישון או אכילת מזון לא בריא) ובין אם באמצעות מחדל (למשל לא מקפידים על פעילות גופנית סדירה), אזי הוא יינזק בסבירות גבוהה, בין אם נאמין ובין ואם לאו.

וכעת, למאמין הלא דתי, הלא הוא המאמין בגנטיקה. מדובר באדם אשר "יודע משהו" על גֶּנִים ותורשה אבל לא מספיק. הוא סבור שתוחלת החיים נקבעת על-ידי המטען התורשתי כלומר הגֶּנִים, והיות שהגֶּנִים שלנו אינם ברי החלפה (עדיין…), אזי בעצם הכול כבר נקבע מראש.

ובכן, זו טעות.

למרבית המחלות ובכלל זה ל"קילרים" המרכזיים (סרטן ומחלות לב וכלי הדם) אין גֶּן אחד ויחיד שקובע אם האדם יחלה או לא, כלומר זה אינו מצב של "שחור או לבן". מחלות אלה מושפעות מגֶּנִים רבים, אשר לכל היותר טומנים בחובם "נטייה" מסוימת לחלות ותו לא, ואילו כל היתר תלוי באורח החיים שלנו. זאת ועוד: קיים מדע בשם אפיגנטיקה (Epigenetics), אשר כבר הוכיח כי אורח החיים שאנו מנהלים משפיע על הדרך בה הגֶּנִים שלנו באים לידי ביטוי.

מה פירוש הדבר?

אם אנו מנהלים אורח חיים בריא, אזי "גֶּנִים מזיקים" יכולים שלא להתבטא כלל.
אם אנו מנהלים אורח חיים בלתי בריא, אזי גם אם יש לנו "גֶּנִים טובים" אנו צפויים לנזקי בריאות ולקיצור תוחלת החיים.

בשורה התחתונה:

אורח החיים שאנו מנהלים – לא זו בלבד שהוא באחריותנו המלאה, אלא שזהו כלי רב עוצמה לשיפור הבריאות, ללא קשר לגֶּנִים אשר ירשנו.

מבסוט

מה הוא אומר?

"כל עוד אני מרגיש טוב, סימן הוא שאני בריא".

מהי בעצם כוונתו?

כאשר הוא יתחיל להרגיש רע, יהיה זה סימן לכך שצריך לעשות משהו בנוגע לבריאותו. עד אז – הכול טוב.

מהי הטעות של המבסוט?

הבחור אינו מיודד עם המונח רפואה מונעת.

הוא אינו מבין כי תהליכים חולניים רבים בגוף אינם "נולדים בין לילה". למחלות האחראיות למרבית מקרי המוות באוכלוסייה, ובכלל זה טרשת העורקים וגם סוגי סרטן רבים, נדרש זמן רב על מנת להתפתח, לעתים שנים ארוכות. תסמינים, כלומר תחושה גופנית ש"משהו לא בסדר עם בגוף", נוטים בדרך כלל להופיע בשלב שהמחלות כבר משמעותיות או מפושטות, ואז היכולת לרפא ולתקן היא נמוכה מאשר בעת אבחון בשלב מוקדם, טרם הופעת תסמינים.

בנג'מין פרנקלין, ממייסדי האומה האמריקנית, אמר כבר בשנת 1736 כי אונקיה של מניעה שווה לפאונד של טיפול. זה נכון בכל תחום, ונכון שבעתיים ברפואה. למעשה, זהו הבסיס העומד מאחורי "בדיקות סקר" מכל סוג שהוא, כגון בדיקות דם, בדיקת צפיפות עצם, תבחיני פעילות הלב וכד'.

זה שאינו יודע סטטיסטיקה

מה הוא אומר?

"השכן שלי חי עד גיל תשעים וחמש ועישן עד יום מותו".

מהי בעצם כוונתו?

כשהוא נתקל ביוצא מן הכלל, הוא מסיק כי הכלל אינו נכון.

מהי הטעות של זה שאינו יודע סטטיסטיקה?

מכירים את המשפט הנצחי "אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש"?

ובכן, העובדה שאדם מסוים אינו מאמין בסטטיסטיקה – אינה פוטרת אותו מהשלכות הסטטיסטיקה, ונדגים זאת באמצעות שתי דוגמאות – הראשונה היא מעולם ההימורים והאחרת היא מעולם הרפואה.

דוגמה א': הסיכוי לזכות בפרס הראשון בלוטו.

מפעל הפיס בעצמו חושף את הסוד הגדול ומפרסם כי הסיכוי עומד על אחד ל… 16 מיליון!

סטטיסטית, מדובר בסיכוי:

הנמוך באופן ניכר מן הסיכוי להיהרג על-ידי רהיט נופל (אחד ל-5,500)
נמוך בהרבה מן הסיכוי להיפגע באמצעות מכת ברק (אחד ל-15,000)
ואפילו נמוך מן הסיכוי למות במתקפת כרישים (אחד ל-7 מיליון)

האם סיכוי נמוך כל-כך מפריע לאינספור אנשים להמשיך ולשפוך כספים על מילוי כרטיסי הגרלה במשך שנים על גבי שנים?! ממש לא! מבחינתם, סטטיסטיקה עובדת על כל האחרים אבל לא עליהם. להם יש קשר ישיר עם ישות עליונה המסדרת במיוחד עבורם את המספרים כך שהם יזכו בפרס הראשון, ואם לא בהגרלה הקרובה – אז בהגרלה הבאה, ואם לא בהגרלה הבאה – אז בזו שאחריה, ואם לא – אז בטח בעוד… אהה… מאה שנה, אולי…

דוגמה ב': הסיכוי של מעשן כבד לזכות באריכות ימים בבריאות טובה.

המעשן שמצליח "לסחוב" עד גיל מופלג עם סיגריה בפה, עור מקומט כנייר וקול נמוך מים-המלח, הוא לא אחד ש"מנצח את הסטטיסטיקה" אלא הוא חלק ממנה, כי זו בדיוק סטטיסטיקה: היא אינה מנבאת ב-100%, ולכן תמיד יהיו יוצאים מן הכלל, אלא שאותם יוצאים מן הכלל ממש לא מעידים על הכלל.

ומהו הכלל במקרה זה? עישון כבד מקצר את תוחלת החיים הממוצעת ב-13 שנה, וזה עוד לפני שמזכירים את הסבל העצום הכרוך בנזקים הבריאותיים כדוגמת מחלת ריאות כרונית (חברה טובה מאד של משאפים, חמצן ואשפוזים אינסופיים), סרטן הריאות, מחלות לב ושאר מרעין בישין. עם צורך במשאפים, חמצן ואשפוזים חוזרים), סרטן ריאות והעלאת הסיכון כמעט לכל סרטן אחר, מחלות לב ושאר מרעין בישין.

בקיצור, מי שמשחק ב"רולטה רוסית" מתוך תקווה לזכות בכרטיס טיסה לחופשה של מיליונרים, יגלה עד מהרה שהוא "זכה" בכרטיס טיסה לעולם הבא…

סיכום

אם כן, לשאלה "איך להיות בריא" או "מה צריך לעשות כדי להיות בריא", התשובה היא קודם כל לחפש אצלכם ואצל היקרים לכם את אחת מתפיסות הבריאות הלא מוצלחות אשר תוארו לעיל. אם תמצאו את התפיסה הלקויה ותשרשו אותה, הרי הענקתם לעצמכם את המתנה של החיים, כי כל השאר הוא רק עניין טכני!

כנגד ארבעה בנים סוררים דיברה הגדת הבריאות – התם, המאמין, המבסוט וזה שאינו יודע סטטיסטיקה. בכל דור ודור חייב אדם לוודא שהוא עצמו אינו נמנה עם אחד הבנים הללו, אם ברצונו לחגוג את ליל הסדר הבא בבריאות איתנה.