מיהו אנדוקרינולוג? מהי אנדוקרינולוגיה?
רבים לא שמעו מעולם על הענף הזה ברפואה. לעומתם, אלו שסובלים מבעיה באחד ההורמונים שלהם – מחפשים אנדוקרינולוג בנרות. מהי אנדוקרינולוגיה ואיך אנדוקרינולוג יכול לעזור לכם? על כך, במאמר זה.
תור פרטי לאנדוקרינולוג בתוך ימים ספורים בלבד
דף הבית » מאמרים
רבים לא שמעו מעולם על הענף הזה ברפואה. לעומתם, אלו שסובלים מבעיה באחד ההורמונים שלהם – מחפשים אנדוקרינולוג בנרות. מהי אנדוקרינולוגיה ואיך אנדוקרינולוג יכול לעזור לכם? על כך, במאמר זה.
במאמר קצרצר זה נראה מהם הנימוקים של אנשים אשר א-י-נ-ם מעוניינים בייעוץ אנדוקריני פרטי, למרות שהם סובלים מבעיה אנדוקרינית שאינה מאוזנת היטב.
במאמר זה נבין מיהו באמת "מומחה בבלוטת התריס", מי אינו מומחה אלא רק מתחזה ואיך תאתרו אותו בקלות, מהי הבלוטה, מה היא מייצרת, מהו מקור שמה, אילו מחלות קיימות בה.
מאמר זה עושה סדר ומסביר מיהו "רופא סוכרת", איך נולדה הכשרה זו, ומהו ההבדל בינו לבין אנדוקרינולוג.
התשובה הקצרה לשאלה היא "אנדוקרינולוג". היות שלאנשים רבים זה נשמע תמוה במקצת (מישהו אמר "אורתופד"?!), באה סקירה זו על מנת לעשות סדר אחת ולתמיד ולהסביר מדוע כדאי לכם מאד שאנדוקרינולוג יטפל באוסטאופורוזיס שלכם.
כולם מבינים מהן מחלות אורתופדיות או מחלות עיניים, אך מהן מחלות אנדוקריניות?! מאמר זה מסביר מהן בלוטות להפרשה פנימית, מהו הורמון ואילו הורמונים מיוצרים בגופנו, וכן מזכיר בקצרה את המחלות האנדוקריניות הנפוצות והמפורסמות.
"תהיי בריאה" ו"תהיה בריא" הן בין האיחולים הנפוצים שאנו מאחלים זה לזה, והם מבטאים את כמיהתנו העמוקה לבריאות איתנה. אולם, איחולים לחוד ומציאות לחוד. חלק משמעותי מן האוכלוסייה איננו בריא, והסיבה המרכזית לכך היא אחיזה בדעות קדומות ובאמונות טפלות בתחום זה. הגיעה העת לנפץ אותן בסיוע ארבעת הבנים הסוררים של "הגדת הבריאות", הלא הם תם, מאמין, מבסוט וזה שאינו יודע סטטיסטיקה.
המאמר דן בהיבטים הרפואיים-בריאותיים של השמנה, תוך ניפוץ מיתוסים והעברת האמת המדעית העדכנית בכל הסוגיות הבאות: נתונים סטטיסטיים, דיון ב"השמנה בריאה", השלכות בריאותיות של עודף משקל, טיפים מעשיים על אודות דיאטה, פעילות גופנית, תרופות להרזיה, ניתוחים בריאטריים. זה עומד להיות מאמר כבד משקל…
פעילות איטית של בלוטת התריס (תת תריסיות, או היפותירואידיזם) היא אחת הבעיות הנפוצות, ובעיקר אצל נשים. פעמים רבות הדבר גורם לתסמינים שאנשים אינם מודעים להם, ובפעמים אחרות יש אשר מייחסים תסמינים לבלוטה שלא בצדק. איך מאבחנים? איך מטפלים?
היפותירואידיזם (תת תריסיות) היא אחת המחלות הנפוצות באוכלוסייה, במיוחד בקרב נשים. מטרת המאמר היא להציג את שיטות הטיפול המקובלות, להסביר מתי כדאי לטפל, באילו תכשירים מומלץ להשתמש, איך לוודא שהטיפול מצליח, כיצד לקבוע לכמה זמן לטפל וגם… כמה מילים על "פרשת האלטרוקסין".
פעילות מהירה של בלוטת התריס (תריסיות יתר) היא בעיה נפוצה, ויכולה לשבש את איכות החיים. העניין הוא, שאין מקרה אחד זהה לאחר, לא מבחינת הסיבה לבעיה ולא מבחינת הטיפול. אז מה עושים?
רבים שמעו על מחלת השימוטו, אך חלק גדול מן האנשים ניזונים ממידע בלתי מהימן, ועל כן מייחסים למחלה זו מאפיינים לא נכונים, בעיקר לכיוון הרע. במאמר זה נעשה סדר אחת ולתמיד, ונדון בסיבות להשימוטו, במנגנון המחלה, בדרכים לאבחן אותה וכמובן בטיפול.
קשריות (ציסטות) בבלוטת התריס הן ממצא נפוץ ביותר, ומרבית האנשים כלל לא מודעים לקיומן. מתי אין צורך לעשות דבר עמן? מתי צריך להתערב ולבדוק לעומק? מה עושים במידה שמוצאים "משהו"?
החל מגיל מסוים ואילך, בדיקה זו נכנסת למודעות של כל אישה כמעט, וגם של חלק מן הגברים. קיימים המון מיתוסים (רובם ככולם אינם נכונים) סביב ביצוע הבדיקה, התועלת בה והמשמעויות הנגזרות ממנה. נו, לא הגיע הזמן לגשת לעצם העניין?
אוסטיאופורוזיס הינה בעיה רפואית אשר רבים אינם מודעים כלל לקיומה, בעוד שאחרים פוחדים ממנה פחד מוות. במאמר זה נבין בקלות במה מדובר, איך מאבחנים, מהם גורמי הסיכון והסיבוכים האפשריים, איך זה קשור לחציית אוטוסטרדה הומה וכן… האם זה מעניין רק ת'סבתא?
בתחום האוסטיאופורוזיס מוצעים כיום טיפולים מגוונים למדי, והדבר יוצר בלבול רב. רבים אינם מבינים את היתרונות של כל טיפול, את תופעות הלוואי, את ההבדלים, ומה מותר לשלב עם מה. הדבר מוביל להימנעות מטיפולים חשובים, או לנטילה לא נכונה של טיפול, והתוצאה היא כישלון במניעת שברים. מאמר זה מוצא דרך מקורית "לעשות סדר" בבלגן.
הרבה אנשים תוהים אם סידן זה טוב או רע, אם יש להם עודף סידן או חוסר בסידן, אם בכלל הוא דרוש לגוף ואם כן – כמה ממנו נדרש, ומהו הקשר שלו לעניין האוסטיאופורוזיס. הגיעה העת להזים שמועות ולהכיר את העובדות כפי שהן על אודות יסוד זה, ונעשה זאת באמצעות ניפוץ מיתוסים. כן, הולך להיות מעניין…
מהו הוויטמין הזה אשר כל הזמן מדברים עליו? איך הוא מגיע אל הגוף? אילו תפקידים הוא ממלא? מי בכלל צריך אותו? כמה ממנו יש ליטול, אם בכלל? מה קורה כאשר הוא חסר? מה קורה כאשר הוא נמצא בעודף? על כל אלה ועוד – במאמר הנוכחי.
פרוליה (Prolia) ואקלסטה (Aclasta) הן שתי תרופות נפוצות לטיפול באוסטיאופורוזיס עם קווי דמיון לא מעטים, ודווקא משום כך עולה הצורך לבצע ביניהם השוואה ולבחון את ההבדלים, והם רבים. הנה שתי התרופות, "ראש בראש", עם כל היתרונות והמגרעות אשר חשוב שתכירו.
מהו הסוכר שאותו אנו אוכלים? מהו הסוכר הקיים בדמנו? מהו תפקיד הסוכר בגוף? מה פירוש התווית "ללא תוספת סוכר"? על שאלות אלה ונוספות ישיב המאמר הקצר הבא.
סוכרת הינה מחלה בה רמת הסוכר (גלוקוז) בדם גבוהה מן הנורמה. האם כל תוצאה מעל הנורמה היא סוכרת? מה בנוגע לתסמיני סוכרת? איך קובעים את האבחנה? האם האבחנה בעבר דומה לאבחנה בימינו? על כל אלו – במאמר הנוכחי.
כולם מסכימים כי יש לטפל בערכי סוכר גבוהים. עם זאת, קיימת אי-בהירות בנוגע לערכי הסוכר אליהם יש לשאוף. מאמר זה יפוגג את הערפל סביב העניין.
סוכרת היא ממש לא מקשה אחת. בעניין זה קיימת פעמים רבות אי-בהירות, כאשר סוכרתיים תוהים מהו סוג הסוכרת שלהם, אם יש אפשרות "לעבור" מסוג אחד לאחר, האם יש סוגים טובים יותר מאחרים, ובכלל – למה חשוב כל-כך לדעת את סוג הסוכרת. במאמר זה נדון בסוגים מיוחדים של סוכרת, בסוכרת מסוג 1 ו-2 וההבדלים ביניהם, ב"תנגודת לאינסולין", HOMA-IR ועוד. הישארו עמנו, כי הכול עומד להתבהר!
היפוגליקמיה (סוכר נמוך מדי בדם) הינה אחת מתופעות הלוואי המפחידות של טיפול באינסולין או ב"ממריצי לבלב". באמצעות תכנון חכם של הטיפול – ניתן לצמצם מאד את אירועי ההיפוגליקמיה ולעתים אף לבטלם כליל. כל הסודות במאמר זה.
שתיית אלכוהול היא נפוצה באוכלוסייה הכללית, וסוכרתיים אינם יוצאי דופן. כאשר מדובר בסוכרתיים המזריקים אינסולין (או הנוטלים "ממריצי לבלב"), אזי הסיכון להיפוגליקמיה עולה משמעותית. במאמר זה נבין מדוע זה קורה ואיך מצמצמים משמעותית את הסיכון. שלא תאמרו שלא הסבירו לכם.
בעוד שנפילת סוכר (היפוגליקמיה) אצל סוכרתיים המטופלים באינסולין או בממריצי לבלב – היא תופעה שכיחה, נפילת סוכר אצל אנשים שאינם סוכרתיים ואינם מטופלים בתכשירים אלו – היא די נדירה ותמיד דורשת בירור. במאמר זה נגדיר מהי היפוגליקמיה, מהם תסמיניה, אילו חומות הגנה יש לגוף כנגד נפילת סוכר ומהן הסיבות למצב זה.
כמעט כל סוכרתי מכיר את התופעה: ביום בהיר אחד הוא מודד את רמת הסוכר בדם, ומגלה כי היא ממש גבוהה!
אוי ואבוי, מה עושים?!
לא לדאוג, בדיוק לשם כך נכתב מאמר זה, אשר משמש בתור "צ'ק ליסט". כל מה שנדרש הוא פשוט לעבור סעיף-סעיף, ולגלות את הסיבה הרלוונטית למקרה שלכם.
במאמר זה נסקור את מדידת סוכר (גלוקוז) בצום, נבין היכן נעוצה הבעיה (ויש בעיה!), נלמד אם נדרש שילוב עם שיטות מדידה אחרות (כגון A1c או מד סוכר רציף), נקרא על דפוסים ובעיקר נכיר איך לעשות זאת באופן מועיל.
"ממריצי לבלב" הם משפחה ותיקה של תרופות לטיפול בסוכרת, אשר בעבר הייתה בשימוש אצל סוכרתיים רבים מסוג 2, אך בשנים האחרונות היא מאבדת מתהילתה, ובסקירה זו נבין מדוע, תוך הכרת היתרונות והמגרעות של משפחת תרופות זו.
מטפורמין (Metformin) או בשמו המסחרי המפורסם ביותר – גלוקומין (Glucomin) הוא התכשיר התרופתי הנפוץ בעולם לטיפול בסוכרת, ויש לו גם יתרונות מעבר לעולם הסוכרת, אך סוכרתיים רבים אינם מנצלים את מלוא הפוטנציאל שלו. במאמר זה ננפץ את המיתוסים הנפוצים ("פייק ניוז") בנוגע לתרופה חשובה זו, כי מה שאתם לא יודעים – עלול להזיק לכם…
אינסולין הוא טיפול נפוץ מאד בסוכרת, בעל יעילות גבוהה במקרים רבים. ועם זאת, קיימות התנגדויות רבות לטיפול זה, חלקן מוצדקות חלקית וחלקן ממש לא. מאמר זה "עושה סדר" בעניין ההתנגדות לאינסולין ומציע פתרונות מעשיים.
כיום קיימים בשוק אינסולינים רבים, והדבר יוצר לעתים בלבול רב בקרב המועמדים לטיפול ובקרב המשתמשים. מדריך זה עושה סדר בעניין, מפרט על כל סוגי האינסולין הקיימים, ועל הדרך מסביר גם מהו הקשר בין טיפול באינסולין לבין "נישואי קרובים", ומגלה אם קיים אינסולין אשר מוציא את הכלב לטיול…
טיפול באינסולין וסוכרת מסוג 1 – הילכו שניים בלתי אם נועדו?
ובכל זאת, קיימות שאלות רבות בתחום זה, אז הנה כמה תשובות.
מאמר זה סוקר את כל מה שקשור באינסולין בסוכרת מסוג 2: מדוע טיפול באינסולין הוא לא מובן מאליו? מתי בכל זאת נכון להתחיל טיפול באינסולין? באיזה אינסולין לבחור? באיזה מינון? אילו תרופות לטיפול בסוכרת כדאי להפסיק עם תחילת הטיפול באינסולין ואילו לא? איך יודעים שהטיפול מצליח או שאנו לא בכיוון?
כולם מודעים לקיומן של משאבות אינסולין, אך מרבית הסוכרתיים שאינם משתמשים במשאבות – לא מודעים למלוא היתרונות והמגרעות שלהן, ובדרך-כלל מגבשים דעה לכאן או לשם בהעדר מספק של נתונים. מאמר זה נועד לעשות סדר ולהעמיד את הדברים על דיוקם.
רבים אינם מבינים באמת מהו "ניטור סוכר רציף". יש שמשוכנעים כי הוא מיועד רק לבעלי משאבות אינסולין, אחרים חושבים שזה משהו "מסובך מדי עבורם", ויש שסבורים כי זהו רק "פתרון שמחפש בעיה". כל השאלות והתשובות – במאמר הנוכחי.
כל סוכרתי נחשף למונח "המוגלובין מסוכרר" או HbA1c או פשוט A1c, אך לא כולם מבינים איך הוא עובד באמת, מהו הקשר המדויק שלו לרמת הסוכר (גלוקוז) בדם, מהי התועלת בו, ולא פחות חשוב מכך… מתי הוא בלתי אמין!
במאמר זה נבין מהו "טיפול טבעי" בסוכרת, נתרכז בתוספי תזונה, נפרט מה קיים, נלמד את האמת המפתיעה על תוספי תזונה מול תרופות מרשם, נסביר כיצד נראים מחקרים מהימנים, נתרשם מיעילות וגם מתופעות הלוואי של התכשירים, נשמע מה אומרים מובילי הדעה העולמיים, ונסכם בהמלצות מעשיות. הישארו עמנו!
מאמר זה עוסק באחת השאלות המטרידות ביותר את הסוכרתיים: מה באמת מותר לנו לאכול ומה אסור? המאמר סוקר 4 שיטות שונות להתמודדות עם השאלה, ומונה את העקרון של כל שיטה, את היתרונות ואת החסרונות שלה. בסופו של דבר, תדעו בדיוק מה לעשות. בתיאבון!
אין כמעט אדם אשר חיפש טיפול לירידה במשקל או לסוכרת ולא נתקל לכל הפחות בשם של תרופה אחת ממשפחת GLP1RA.
במאמר זה נספר איך הכול החל, אילו תכשירים קיימים בשוק, מהם ההבדלים ביניהם, מהם היתרונות, מהם החסרונות, איך משתמשים בהם נכון, ומה עומד בפתח.
הישארו עמנו, כי יש "סיכון" לכך שהתרופות הללו יעזרו לכם…
כולם יודעים לצטט ש"ספורט הוא בריאות", אבל רק מיעוט האוכלוסייה עוסק בספורט באופן קבוע. במאמר זה נכיר את היתרונות של פעילות גופנית (לא, זו לא ירידה במשקל…), נבין מדוע היא בריאה כל-כך, נבין אילו סוגי ספורט הם מומלצים במיוחד, ובעיקר – איך תכלס לבצע את הפעילות באופן מדויק ונכון. אהה…ונכיר גם מספר תירוצים נגד פעילת גופנית מהם כדאי להיפטר לאלתר!
לכל אדם יש אוטונומיה על גופו, וזכותו של אדם להזניח את עצמו, גם בהיבט הבריאות. למעשה, אנשים רבים עושים זאת מדי יום ביומו. הבעיה היא שלא כולם מודעים למשמעות של הזנחה זו. מה הם מפספסים?
ככל שמתבגרים, כך צוברים יותר בעיות רפואיות, ולכן גם צוברים עוד ועוד תרופות כרוניות. בתחום נטילת התרופות קיימות אי-הבנות ודעות קדומות מרובות, אשר עלולות לפגוע בכם משמעותית. הבשורה הטובה היא שהקפדה על מספר כללים פשוטים מאד תפחית מאד את הסיכון להסתבכויות.
הורמון החלב (פרולקטין) מופרש מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) והוא קיים בדם הן אצל נשים והן אצל גברים. לעתים קורה וההורמון הזה מופרש בכמות עודפת, ואז רמתו בדם עולה, ועלולים להופיע תסמינים שונים. מדוע חשוב לא להחמיץ את האבחנה? כיצד מגלים? איך מטפלים?
תרופות ממשפחת הסטרואידים משמשות לטיפול במגוון רחב של מצבים רפואיים. על-מנת ליהנות מן היתרונות ולחסוך לנו את תופעות הלוואי, כדאי ללמוד כיצד להשתמש בתרופות אלה באופן מושכל.
מדוע אנשים מסוימים מסרבים לקבל החלטה בנוגע למצבם הבריאותי? מהו המחיר שהם עלולים לשלם? איך בכל זאת מקבלים החלטה רפואית נכונה?
במאמר זה נלמד את העקרונות של חוות דעת רפואית נוספת:
1. מה בכלל היא נותנת לנו?
2. מתי מומלץ לבקש אותה?
3. מתי מיותר לבקש אותה?
4. היכן ממש לא כדאי לחפש אותה?
5. ממי כדאי לבקש אותה?
© כל הזכויות שמורות לד"ר משה זילבר