דף הבית » סוכרת: איך מאבחנים?

סוכרת: איך מאבחנים?

מאת: ד"ר משה זילבר – מומחה באנדוקרינולוגיה, סופר ומרצה

כל אדם בעל רמת סוכר "מעל לנורמה" – שואל אם יש לו סוכרת.

למרות שההגדרות הן פשוטות למדי, קיים בלבול די גדול בשטח.

אז הנה, כל התשובות.

איך אבחנו סוכרת בעבר?

בלועזית, סוכרת נקראת Diabetes Mellitus.

מונח זה מורכב משתי מילים, והן Mellitus, שפירושה מתוק, ו-Diabetes, שפירושה "לעבור דרך", והוא נובע מכך שסוכרתיים נהגו להטיל שתן בכמות גדולה, והשתן שלהם היה מתוק.

ואמנם, הבסיס לאבחון סוכרת נשען במשך תקופה ארוכה על "שילוש קדוש":

פולידיפסיה (Polydipsia): שזו שתייה מוגזמת (בשל צימאון)
פוליאוריה (Polyuria): הטלת שתן מוגזמת.
פוליפאגיה (Polyphagia) אכילת יתר.

גם בימינו, חלק מן הסוכרתיים מתייצגים באמצעות התסמינים הללו בדיוק. אולם, מרבית הסוכרתיים לא מאובחנים כך, ומיד נראה כיצד.

מדוע אבחנה באמצעות תסמינים היא שיטה גרועה?

התסמינים שתוארו מופיעים רק כאשר רמת הסוכר בדם היא גבוהה משמעותית (180-200 מ"ג/ד"ל ומעלה).

הבעיה היא שאנשים יכולים להימצא במשך שנים (!) ברמות סוכר הגבוהות משמעותית מן הנורמה אך מתחת לערכים הנ"ל, ולכן הם לא יסבלו כלל מתסמינים, אך הסוכר הגבוה ימשיך לכרסם באיברים שלהם, ולגרום לנזקים שעלולים להיות בלתי הפיכים.

על כן, כיום לא מקובל להמתין להופעת תסמינים, אלא יש לאבחן סוכרת כאשר רמת הסוכר מגיעה לסף מסוים.

מהו אותו סף? מיד נראה.

מהם הקריטריונים לאבחון סוכרת?

סוכרת תאובחן כאשר מתקיים אחד התנאים (הקריטריונים) הבאים:

סוכר (גלוקוז) בצום (8 שעות או יותר) 126 מ"ג/ד"ל ומעלה בשתי בדיקות.
סוכר (גלוקוז) 200 מ"ג/ד"ל ומעלה, בנוכחות אחד הבאים:
א. שעתיים לאחר העמסת 75 גרם גלוקוז (כלומר שתייה של תמיסה המכילה 75 גרם גלוקוז).
ב. כאשר קיימים תסמינים קלאסיים של סוכרת (אשר פורטו בסעיף הראשון, אשר דן בתסמיני סוכרת).
המוגלובין מסוכרר (HbA1c) של 6.5% ומעלה (על המוגלובין מסוכרר נסביר במאמר נפרד).

האם אי אפשר להסתפק רק בשיטה אחת לאבחון סוכרת?

לא.

אם ניצמד רק לקריטריון של רמת הסוכר בצום, אזי "נפספס" סוכרתיים רבים. זאת, משום שיש אנשים שאצלם רמת הסוכר בצום היא תקינה, ודווקא בעקבות ארוחה היא עולה מאד.

מאידך גיסא, יש אנשים אשר הסוכר בצום הינו גבוה, אך לאחר ארוחות הסוכר הוא בטווח הנורמה.

האם מי שאינו עומד בקריטריוני הסוכרת - הוא בריא מבחינת ערכי הסוכר?

לא.

מבחינים בין שלושה מצבים מבחינת הסוכר בדם: תקין, טרום-סוכרת וסוכרת.

טרום סוכרת (Prediabetes) הוא "מצב ביניים", בו ערכי הסוכר גבוהים מאשר הערכים התקינים, אך עדיין לא בטווח הסוכרתי.

כך נראים ההבדלים בין שלושת המצבים:

	תקין	טרום-סוכרת	סוכרת
סוכר בצום	<100mg/dL	100-125mg/dL	≥126mg/dL
סוכר לאחר העמסה	<140mg/dL	140-199mg/dL	≥200mg/dL
המוגלובין מסוכרר	<5.7%	5.7-6.4%	≥6.5%

האם בעבר "רף הכניסה" לסוכרת לא היה גבוה יותר?

כן.

"ותיקי הדור" זוכרים (בצדק) רף אבחנה גבוה יותר, אשר הלך וירד עם השנים.

כשמדובר בסוכר בצום, אזי:

בשנת 1980: הרף עמד על 144 מ"ג/ד"ל
בשנת 1985: הרף ירד ל-140 מ"ג/ד"ל
בשנת 1999: הרף ירד ל-126 מ"ג/ד"ל

מדוע "רף הכניסה" לסוכרת הולך ויורד, ומה צפוי לנו בעתיד?

כאמור, פעם סברו כי בעלי רמות סוכר עד 140 מ"ג/ד"ל בצום – אינם סוכרתיים…

אולם, מעקב ארוך-שנים הדגים כי חלק מאותם "לא סוכרתיים" פיתחו עם השנים סיבוכים אופייניים של סוכרת. דבר זה "הדליק נורה אדומה" והביא להבנה כי ערכי סוכר שנחשבו עד אז לתקינים – פשוט אינם כאלו, ולא היה מנוס מהורדת הרף.

ומה בנוגע לחשש כי הרף ימשיך וירד כמו "בור ללא תחתית"?

אפשר להירגע. זה לא יקרה, והנה הסיבה:

לסוכר הדם (בניגוד לשומני דם, למשל) קיים רף תחתון פיזיולוגי, אשר הגוף אינו מוכן לרדת ממנו. זאת, משום שגלוקוז הינו חומר חיוני לתפקוד תקין של הגוף (ובמיוחד המוח), וברגע שרמת הגלוקוז מתחילה להתקרב לרף התחתון – מופעלים מנגנונים בגוף המונעים ירידה נוספת. ניסיון להוריד את הגלוקוז נמוך יותר באמצעות תרופות שונות (כגון אינסולין) גורר תסמינים בלתי נעימים (על תסמיני היפוגליקמיה – במאמר נפרד).

במידה שימשיכו להוריד את הרף העליון (הרף לאבחון סוכרת) בעוד שהרף התחתון יישאר במקומו (כי זה מה שהביולוגיה מכתיבה), אזי הפער בין הרף העליון לתחתון ילך ויצטמצם, עד שבסופו של דבר "טווח הנורמה" פשוט ייעלם. זה כמובן בלתי הגיוני בעליל, ומכאן שהרף העליון מוגבל בירידה שלו (אבל אין לשלול שהוא יירד עוד טיפונת בעתיד…).