תור פרטי לאנדוקרינולוג בתוך ימים ספורים בלבד

ד"ר משה זילבר אנדוקרינולוג

כל סוגי האינסולין: המדריך המלא

תוכן עניינים

כל מי שמבולבל מן ההיצע של האינסולין, או שלא היה לו צל של מושג מה זה מה ובעיקר למה – המדריך הנוכחי מיועד עבורו.

כמה סוגי אינסולין קיימים בגוף האדם?

הגוף האנושי מייצר סוג אחד ויחיד של אינסולין.

אם כך, מדוע קיימים בשוק סוגי אינסולין רבים?

  1. סיבה מסחרית: בדיוק כפי שייצור המכוניות בעולם אינו מרוכז בידי חברה אחת, כך גם לא סביר שחברת תרופות אחת תשלוט על כל ייצור האינסולין העולמי. זה היה הופך את אותה חברה למונופול, עם כל המשמעויות השליליות הטמונות בכך. לכן, אינסולינים מיוצרים על-ידי חברות תרופות שונות (אם כי עדיין יש הרבה יותר יצרני רכב מאשר יצרני אינסולין…).
  2. סיבה רפואית: חברות שמייצרות אינסולין – על פי רוב לא מייצרות סוג אחד בלבד, אלא כמה וכמה סוגים, כאשר כל סוג שונה ממשנהו בהשפעתו על סוכר הדם, ומיד נבין במה הדברים אמורים.

מהו השוני בין סוגי אינסולין שונים?

מי שחשב כי יש בנמצא אינסולין שמסיע את הילדים לחוגים או כזה שמוציא את הכלב לטיול – צפוי להתאכזב. כל סוגי האינסולין מבצעים את אותן הפעולות בדיוק, והפעולה המרכזית של אינסולין היא להעביר סוכר (גלוקוז) מן הדם אל תוך תאי הגוף.

השוני בין סוג אינסולין אחד למשנהו מתבטא בשני מדדים:

  1. מהירות ההשפעה: כמה מהר החומר מתחיל להשפיע.
  2. משך ההשפעה: כמה זמן הוא שוהה בגוף ומשפיע בו.

קיים קשר הדוק בין שני המדדים, כי ככל שאינסולין מתחיל להשפיע מהר יותר, כך משך ההשפעה שלו הוא קצר יותר. ניתן לראות זאת היטב בגרף הבא, אשר משווה בין אינסולין קצר טווח לבין אינסולין ארוך טווח.

שימו לב כי אינסולין קצר-טווח נראה כמו "קופץ לגובה", בעוד שאינסולין ארוך-טווח נראה כמו "קופץ למרחק".

אינסולין קצר טווח מול אינסולין ארוך טווח

איך הגוף מסתדר עם אינסולין יחיד, בעוד שחברות התרופות – לא?

תאי בטא בלבלב, שהם "בית-החרושת" שמייצר את האינסולין בגוף, מבצעים בכל רגע נתון שלוש פעולות:

  1. מדידה (קלט): הם מודדים את רמת הסוכר בדם, וגם מודדים את המצב הגופני בו נתון האדם (מאמץ גופני, טמפרטורת גוף, זמן מארוחה אחרונה ועוד).
  2. חישוב (אנליזה): הם מחשבים כמה אינסולין יש להזליף לתוך מחזור הדם כדי לטפל באופן הנכון ביותר ברמת הסוכר הנוכחית.
  3. הזלפה (פלט): הם מפרישים לדם את כמות האינסולין הדרושה.

הטכנולוגיה שמתקרבת לרמת ביצוע כזו היא משאבת אינסולין מן הדור החדש (היא אמנם לא טובה כמו תאי בטא, אך הפער הולך ומצטמצם). ובאמת, במשאבת אינסולין משתמשים רק בסוג אחד של אינסולין – קצר טווח (על סוג אינסולין זה – מיד בהמשך).

אלא שמרבית הסוכרתיים הצורכים אינסולין – אינם משתמשים במשאבה, כי אינם מתאימים לטכנולוגיה זו, או שאינם זכאים לה על פי סל הבריאות, או שפשוט אינם מעוניינים בה. במקום זאת, הם משתמשים בעט-הזרקה, ומדובר ב"אופרה" אחרת לגמרי, אשר לה שני ליקויים משמעותיים בהשוואה לתאי בטא:

  1. העט הוא אך ורק אמצעי להזרקה (פלט). את שתי הפעולות האחרות, כלומר קלט ואנליזה, הוא אינו מסוגל לבצע.
  2. ההזרקה עצמה אינה מבוצעת באופן אוטומטי, והסוכרתי עצמו נדרש לבצעה. תסכימו כי קיים גבול למספר הפעמים שאדם מסוגל להזריק לעצמו ביממה (מדי יום ביומו) ועדיין להספיק לעשות עוד משהו בחייו וגם לשמור על שפיותו…

אין נית להתגבר על שתי מגבלות אלה, ובו-זמנית לדאוג לערכי סוכר מאוזנים?

הדרך לצאת מן הסבך הייתה לשנות את תכונות האינסולין: מצד אחד, פותחו סוגי אינסולין המעניקים כיסוי לכל היממה בהזרקה בודדת. מן הצד האחר, פותחו סוגי אינסולין אשר רמתם בדם עולה במהירות רבה והם גם מתפנים במהירות, והם אמורים להעניק מענה לסוכרים שעולים בדם בעקבות אכילה.

כמה מהר זה "מהר" וכמה לאט זה "לאט"?

היו זמנים בהם נעשה שימוש בשני סוגי אינסולין בלבד:

  • אינסולין "רגולר": אקטרפיד (Actrapid), הומולין אר (Humulin R): החלק הפעיל של האינסולין הזה – זהה לאינסולין הטבעי. שיא ההשפעה שלו בדם הינו כשעתיים ממועד ההזרקה, ופינוי מן הגוף לאחר 6 שעות.
  • אינסולין לטווח בינוני: הומולין אן Humulin N) אינסולטרד (Insulatard): שיא ההשפעה לאחר כ-4 שעות, ופינוי מן הגוף לאחר 8-12 שעות.

בהדרגה, סוגי אינוסלין אלו הלכו ונדחקו לקרן זווית, משום שפותחו סוגים חדשים ויעילים יותר:

  • אינסולין קצר טווח: אפידרה (Apidra), הומלוג (Humalog), ליומג'ב (Lyumjev), נובורפיד (Novorapid). שיא ההשפעה הוא כשעה מן ההזרקה, ופינוי מן הגוף לאחר כ-4 שעות.
  • אינסולין ארוך טווח: לנטוס (Lantus), טוג'או (Toujeo), לבמיר (Levemir), טרגלודק (Tregludec). אינסולינים אלו אמורים לפעול במשך יממה שלמה, בצורה חלקה, ללא שיא מובהק. בפועל, אין מדובר בתכשירים זהים, ויש ביניהם הבדלים. למשל, לבמיר פועל בערך 2/3 יממה ולא יותר (ולכן על-מנת לכסות את כל היממה נדרשות בדרך כלל שתי הזרקות), בעוד שטרגלודק פועל למעלה מ-36 שעות.

מהם "אינסולינים מעורבים"?

מדוע להסתפק בסוג אחד של אינסולין במזרק, כאשר ניתן לערבב שני סוגי אינסולין ("נישואי קרובים"), או לחילופין אינסולין ותכשיר נוסף שאינו אינסולין?

דוגמאות למזרקים המכילים שני סוגי אינסולין יחדיו: נובומיקס 30 (Novomix 30), נובומיקס 50 (Novomix 50), נובומיקס 70 (Novomix 70), הומלוג מיקס 25 (Humalog mix 25), הומלוג מיקס 50 (Humalog mix 50).

דוגמאות למזרקים המכילים אינסולין פלוס תכשיר ממשפחת GLP-1 Agonists (משפחה אשר לה נקדיש מאמר נפרד) הם זולטופיי (Xultophy) וכן סוליקווה (Suliqua).

היתרון הגדול של "שניים במכה אחת" הוא חיסכון במספר ההזרקות: במקום להזריק פעמיים – מזריקים פעם אחת, ובמקום להזריק שלוש או ארבע פעמים – מזריקים פעמיים בלבד.

החיסכון הגדול הוא שמדובר ב"עסקת חבילה". כאשר מעלים את מינון החומר המוזרק, אזי מעלים את המינון של שני הרכיבים גם יחד (בהתאם לחלק היחסי שלהם בתערובת), ולעתים מה שמתאים רפואית למטופל ספציפי זה להעלות רק את אחד החומרים אך לא את האחר, אלא שאפשרות זו אינה קיימת!

תכשירים מעורבים הם קצת כמו קואליציה, כלומר כל אחד מן הצדדים השותפים מרוויח משהו אך בו-זמנית גם נאלץ לוותר על משהו אחר.

רגע, אבל איך עובדים עם אינסולינים?

סבלנות.

אם אינסולין הינו סוג של תחמושת ב"ארגז התחמושת כנגד סוכרת" אשר ברשותנו, אזי בשלב ראשון עלינו להכיר את המבנה והתפקוד של תחמושת זו (מה שבוצע במאמר הנוכחי), ורק לאחר מכן נלמד כיצד להשתמש בה הלכה למעשה (במאמרים נפרדים).

לתיאום תור לד"ר זילבר ובירורים נוספים:


ביבליוגרפיה

Insulin comparison and identification guide – NHS

Comparison of insulins (United States) – Pharmacist's letter

*** מאמר זה אינו מחליף ייעוץ אישי של רופא ***

אהבת? יהיה נחמד לשתף...