תור פרטי לאנדוקרינולוג בתוך ימים ספורים בלבד

ד"ר משה זילבר אנדוקרינולוג

האם כדאי למדוד סוכר (גלוקוז) בצום?

תוכן עניינים

אנו עומדים על גג של מגדל ומביטים דרך טלסקופ לעבר החוף. הטלסקופ אינו מסוגל לזוז אפילו מילימטר אחד ימינה-שמאלה או למעלה-למטה. לפיכך, אנו רואים מצוין תא שטח קבוע באורך 100 מטרים מתוך כל רצועת החוף שאורכה 10 ק"מ (10,000 מטרים), קרי 1% בלבד.

בשעה 08:00 בבוקר אנו מציצים דרך הטלסקופ ומה שמתגלה לעינינו הוא כלב אחד שמתרוצץ ורודף אחר הזנב של עצמו.

שאלה: כמה כלבים נמצאים כעת על חוף הים?

אילו ידענו בוודאות כי צפיפות הכלבים בתוך שדה הראייה שלנו משקפת את צפיפותם בכל החוף כולו, אזי כל מה שהיה נדרש מאיתנו הוא חישוב לפי "ערך משולש": היות שבקטע של 100 מ' נמצא כלב אחד, אזי ב-10,000 מטרים של חוף יימצאו 100 כלבים.

אולם, אין לנו שום ידיעה על כך שצפיפות הכלבים בתא השטח הקטן שלנו, שמהווה רק 1% מתוך סך השטח, אכן מייצגת נאמנה את צפיפותם ב-99% הנותרים. למעשה, יתכן מאד כי לאורך קילומטרים שלמים – לא נמצא שום כלב, או לחילופין, יתכן שדווקא באותו הבוקר מתקיימת "כלביאדה" על החוף, ואלפים רבים של כלבים מסתובבים שם.

בקיצור, בהתבסס על שדה הראייה המוגבל שלנו, אין לנו שום דרך לדעת מהי צפיפות הכלבים האמיתית על חוף הים.

מהו הקשר בין כלבים לבין מדידת סוכר?

כלבים ומדידת סוכר

נניח שבבוקר בהיר אחד, בשעה 08:00, אנו שולפים את מד הסוכר הביתי שלנו (גלוקומטר), מודדים באמצעותו את רמת הסוכר בדם, ומקבלים את התוצאה 120 מ"ג/ד"ל.

הבה ונצא מנקודת הנחה כי מד הסוכר הוא תקין ואמין לחלוטין, כלומר הקריאה היא נכונה.

אם כך, מה אפשר ללמוד מן התוצאה הנ"ל על התנהגות הסוכר לאורך היממה כולה?

האם קיים קשר בין סוכר הצום לסוכר בהמשך היום?

לחזות את רמת הסוכר בדם

התשובה הקצרה: לא.

מה? איך זה יתכן?!

הבה ונבין עיקרון בסיסי: הגוף שלכם לא חתם אתכם על שום חוזה המחייב אותו "להתנהג יפה" מבחינת ערכי הסוכר בדם, וההשתוקקות שלכם לראות סוכרים מאוזנים – אינה מעניינת אותו כלל ועיקר.

הנה דוגמה מן החיים:

  • מדדנו את רמת הסוכר בצום הבוקר אצל שלושה סוכרתיים – עומר מאיה ותמר, והתוצאות היו: עומר 102, מאיה 127, תמר 158.
  • אילו באמת ניתן היה לנבא את רמת הסוכר במהלך היום על סמך מדידת הבוקר, אזי היינו מצפים כי ערכי הסוכר בדמו של עומר יהיו הכי טובים, אצל מאיה – "רמת ביניים", ואצל תמר תהיינה רמות הסוכר הגבוהות ביותר.
  • אולם, כאשר מדדנו בפועל 3 פעמים (צום הבוקר, לפני ארוחת הצהריים ולפני השינה) זה מה שקיבלנו:
  1. עומר: 102 ← 259 ← 174.
  2. מאיה: 127← 154 ← 145.
  3. תמר: 158 ← 196 ← 93.

דווקא עומר, שהתחיל את היום באופן הטוב ביותר, הגיע לרמות הסוכר הגבוהות ביותר הן בצהריים והן לפני השינה. לעומתו, תמר החלה עם רמת הסוכר הגבוהה ביותר בבוקר, אך הגיעה לרמה הטובה ביותר לפני השינה.

מפתיע אתכם? מדוע בעצם?

הרי כל אחד שונה מן האחרים בהיבטים רבים: מבנה גוף, תזונה (כמות והרכב), פעילות גופנית (סוג, משך, תדירות), חומרת ומשך מתח נפשי, תרופות (לסוכרת ולבעיות אחרות), בעיות רפואיות כרוניות, מצבים רפואיים אקוטיים, ועוד.

זאת ועוד: אפילו אצל אותו האדם הסוכרתי – אין זהות בין ערכי הסוכר, כאשר הוא מודד באותן השעות בימים שונים.

מדוע תנודות הסוכר בדם הן חשובות?

תנודות סוכר (גלוקוז) בדם

סוכרתיים רבים מסתמכים רק על בדיקת המוגלובין מסוכרר, כלומר HbA1C כמדד לאיזון ערכי הסוכר שלהם.

הגם שלבדיקה זו יתרונות משמעותיים (כמתואר במאמר הנ"ל, שמומלץ מאד לקרוא), החיסרון הבולט שלה הינו שהיא משקפת ממוצע בלבד, ואינה מספרת דבר וחצי דבר על התנודות. שימו לב כי הממוצע של 90 ו-110 הוא 100, אך גם הממוצע של 30 ו-170 הוא 100! הדוגמה הראשונה היא איזון סוכרים טוב ואילו הדוגמה השנייה – ממש לא!

תנודות משמעותיות של הסוכר אשר מתרחשות לעתים תכופות ולאורך זמן – אינן בריאות לכלי-הדם שלנו, והיות שכלי-הדם הם נתיבי האספקה של חמצן ומזון לכל איברי הגוף, ברור כי זה אינו בריא לכל הגוף.

זאת ועוד: בעוד שההשפעה המזיקה של סוכר גבוה היא הדרגתית, ההשפעה המזיקה של סוכר נמוך (היפוגליקמיה) היא בראש ובראשונה בטווח הקצר, ופרט להיותה בלתי נעימה ומפחידה, לעתים היא ממש מסוכנת לחיים (אובדן הכרה, למשל).

בקיצור, חשוב שנדע איך הסוכר מתנהג ממש לאורך היממה ולא רק מהו הממוצע שלו.

מהן השיטות לבדיקת התנהגות הסוכר לאורך היממה?

שיטות לבדיקת סוכר גלוקוז

למעשה, קיימות שתי שיטות:

  1. מד סוכר רציף: כל הפרטים, היתרונות והחסרונות נמצאים במאמר זה, ואתם יותר ממוזמנים לקרוא.
  2. מדידות עצמיות באמצעות מד-סוכר-ביתי לאורך מספר ימים ובשעות שונות.

להלן מספר שאלות ותשובות בנוגע לשיטה השנייה:

  • במשך כמה ימים צריך לבדוק? אין לזה נוסחה, אך יום-יומיים אינם מספיקים. רצוי למדוד במשך שבוע עד שבועיים, אך לא חייבים לעשות זאת ברציפות, כלומר ניתן לבדוק למשל אחת ל-3 ימים לאורך חודש ימים.
  • מתי במהלך היום צריך לבדוק? בדיקה בצום היא חשובה אך לא מספיקה. יש לבדוק גם במועדים אחרים, למשל לפני ואחרי ארוחת הצהריים, לפני ארוחת הערב ולפני השינה.
  • כמה זמן לאחר האוכל צריך לבדוק? הגישה המקובלת היא שעה עד שעתיים לאחר האוכל, משום שזהו המועד בו רמת הסוכר מגיעה לשיא.

מה אנו מחפשים בערכי הסוכר שנמדדו?

אנו מחפשים מגמה/דפוס.

זאת, משום שכאשר מזהים דפוס, ניתן להציע פתרון המתאים לבעיה ("פתרון" יהיה בדמות שינוי בתזונה ו/או שינוי בטיפול התרופתי).

לדוגמה:

שמוליק, סוכרתי ותיק, מדד לאורך שבועיים את ערכי הסוכר בדמו, 4 מדידות מדי יום (בוקר בצום, לפני ארוחת הצהריים, לפני ארוחת הערב ולפני השינה), ומצא כי:

  • הסוכר בצום: 112-131 מ"ג/ד"ל
  • הסוכר לפניה"צ: 126-150 מ"ג/ד"ל
  • הסוכר לפני ארוחת הערב: 135-167 מ"ג/ד"ל
  • הסוכר לפני השינה: 173-217 מ"ג/ד"ל


היכן נמצאת הבעיה המרכזית אצל שמוליק? לפני השינה!

מובן כי אין להסיק מסוכרתי אחד לאחר, כי אצל כל אחד התנהגות הסוכרים היא שונה.

האם תתכן התנהגות סוכר חסרת דפוס?

סוכר בלגן

הכוונה היא למצב בו כל יום שונה לחלוטין מן הימים האחרים באופן קיצוני, ללא שום תבנית החוזרת על עצמה, אפילו לא בחלק מן היממה, או בקיצור כאוס.

זו סיטואציה לא שכיחה, והיא מתרחשת בעיקר כאשר הסוכרתי מתנהל באופן בלתי סביר בהיבט תזונה ו/או טיפול תרופתי לסוכרת (לא נרחיב על כך כאן אלא במאמרים אחרים).

מהי השורה התחתונה?

סיכום מאמר על סוכרת

לצד מידע על ממוצע הסוכרים (המוגלובין מסוכרר = HbA1c), חשוב לדעת גם כיצד הסוכר משתנה לאורך היממה.

ניסיון להסיק מתוך רמת הסוכר בצום הבוקר על התנהגותו לאורך היממה – הוא פשוט שגוי, משום שאצל סוכרתיים רבים אין כל קשר בין הבוקר להמשך היום.

השיטות הנכונות לדעת מהן תנודות הסוכר לאורך היממה הן מד-סוכר-רציף או לחילופין ביצוע של מדידות סוכר עצמיות בגלוקומטר מספר פעמים ביום ולאורך כשבועיים.

הנתונים הנאספים צפויים לשפר את איזון ערכי הסוכר בדם, וכך לצמצם משמעותית את הסיכון לסיבוכים בלתי הפיכים באיברי הגוף.

ביבליוגרפיה

*** מאמר זה אינו מחליף יעוץ אישי של רופא ***

אהבת? יהיה נחמד לשתף...