סוכרתיים שמתחילים להשתמש במד סוכר רציף, מספרים בדרך-כלל כי קיים "הבדל של שמיים וארץ" בין "לפני" לבין "אחרי", ומיד נבין מדוע.
מהו מד סוכר רציף (Continuous Glucose Monitor)?
זהו מכשיר המודד ומציג באופן רציף את רמות הסוכר בגופנו 24/7.
מה כל-כך מיוחד בניטור סוכר רציף?
הבה וניקח בתור דוגמה את מר כהן, סוכרתי המבצע מדידות סוכר באמצעות הגלוקומטר הרגיל שלו.
בשעה 08:00 הוא מדד 110 מ"ג/ד"ל, בשעה 15:00 הוא מדד 150 מ"ג/ד"ל, ואילו בשעה 22:00 הוא מדד 130 מ"ג/ד"ל, וכך נראות המדידות על גבי הגרף:
מר כהן הסיק כי הסוכר בדמו נע בטווח 110-150 מ"ג/ד"ל, והיה שבע רצון מכך.
אולם, באותו היום בדיוק, מר כהן היה מחובר למערכת מד סוכר רציף, אשר מדדה את הסוכר ללא הפסקה, וזה מה שהיא קלטה:
מסתבר כי הסוכר של מר כהן נראה כמו "רכבת הרים", עם עליות וירידות ניכרות, כשהערכים שהוא תעד באמצעות הגלוקומטר שלו (החיצים הקטנים בגרף) היו אמנם נכונים לרגע שבו נמדדו, אך כלל לא ייצגו את הסוכר במהלך מרבית היום…
במילים אחרות, בעוד שמדידה באמצעות גלוקומטר משקפת אך ורק את מה שקורה באותו הרגע, ניטור סוכר רציף מראה את מה שמתרחש כל הזמן.
איך בנוי מד סוכר רציף?
מד סוכר רציף מורכב משלושה חלקים:
- חיישן (Sensor): זו מדבקה מיוחדת היושבת על גבי העור, ובאמצעות מחט פלסטית דקיקה, אשר חודרת מספר מילימטרים אל עומק העור, החיישן מודד את רמת הסוכר בשכבה התת-עורית, שנקראת "נוזל בין תאי".
- משדר (Transmitter): רכיב קטן המחובר לחיישן (צמוד אליו), והוא זה שמשדר את תוצאות המדידה אל צג.
- צג (Monitor): זה בדרך-כלל הטלפון הסלולרי שלנו. מי שיש ברשותו טלפון מיושן מדי, יכול לקבל צג ייעודי למטרה זו ("קורא").
איזה חלק הוא מתכלה ואיזה נותר לשימוש רב-פעמי?
יש מדי סוכר רציפים בהם החיישן והמשדר הם חלקים נפרדים, ואז רק החיישן מוחלף אחת ל-10-14 ימים (תלוי ביצרן), ואילו המשדר הוא נותר לשימוש חוזר רב-פעמי. במדי סוכר רציפים אחרים, החיישן והמשדר הינם חלק אחד ("מדבקה"), ושניהם מוחלפים יחדיו.
אחת הבעיות המרכזיות של מדבקה עורית (בין אם זה רק חיישן או חיישן ומשדר יחדיו) הוא שהיא נוטה לסיים את חייה מוקדם מן הרצוי, בשל הזעת יתר, התחככות בבגד או סתם קילוף על-ידי האדם עצמו. ברגע שמדבקה מוסרת, אין שום אפשרות להשיבה למקומה, ונדרשת מדבקה חדשה, אלא שסל הבריאות מממן את מספר המדבקות ההכרחי בלבד (2 מדבקות בחודש בדגמים בהם אורך חיי המדבקה הוא 14 יום, ו-3 מדבקות בחודש בדגמים בהם אורך חיי המדבקה הוא 10 יום).
על-מנת להתגבר על בעיה זו, פותח חיישן מיוחד אשר מושתל מתחת לעור (בפרוצדורה קלה על-ידי רופא), והוא שוהה שם חצי שנה, בלי סכנת "קילוף" או "הסרה". נכון לרגע כתיבת שורות אלה, החיישן המושתל היחיד שמאושר לשימוש על-ידי ה-FDA האמריקני הוא Eversense. הוא עדיין לא ממומן על-ידי סל התרופות בישראל.
מהו ההבדל בין סוכר בנוזל הבין תאי לבין סוכר בדם?
מד הסוכר הרגיל (גלוקומטר) מודד סוכר מתוך הדם, בעוד שמד הסוכר הרציף מודד בנוזל הבין תאי. מהו ההבדל?
הגרף שלפנינו מציג את רמת הסוכר כתלות בזמן, כאשר אנו יכולים לראות מה קורה במקביל בדם (הקו הרציף) ובנוזל הבין תאי (הקו המקווקו).
האדם אכל, ובעקבות זאת הסוכר מתחיל לעלות בדם (נקודה א'), ורק כעבור זמן מה מתחילה עלייה גם בנוזל הבין תאי (נקודה ב').
אפשר לנסח את אותו הדבר בדיוק בדרך שונה, ולומר כי הסוכר בדם מגיע לערך C (או לערך כלשהו) לפני שהסוכר בנוזל הבין תאי מגיע לערך זה.
פער הזמנים הזה נובע מכך שנדרש זמן לסוכר לחלחל מן הדם אל הנוזל הבין תאי ולהשוות ריכוזים.
דרך אגב, עקרון זהה חל במקרה של ירידה ברמת הסוכר. גם שם נראה את הירידה בדם לפני שנראה אותה בנוזל הבין תאי, כי שוב נדרש זמן כדי להשוות ריכוזים.
האם מד סוכר רציף מתאים רק לבעלי משאבות אינסולין?
ממש לא!
מי שמחובר למשאבת אינסולין – יש לו גם מד סוכר רציף, אך למרבית המשתמשים במד הסוכר הרציף אין משאבת אינסולין, ויש לא מעטים אשר אינם מזריקים אינסולין כלל…
אילו נתונים ניתן להפיק ממד סוכר רציף?
לאחר שסקרנו את עקרון הפעולה של מד סוכר רציף, חשוב שנכיר את התועלות הגלומות בטכנולוגיה זו:
- התראות היפרגליקמיה/היפוגליקמיה
- "קריאת כיוון" של רמת הסוכר
- מגמות יומיות של סוכר
- זמן בטווח ומחוצה לו
כעת, נרחיב על כל אחד מן הסעיפים.
מהן התראות היפוגליקמיה/היפרגליקמיה?
הרעיון הוא פשוט:
ניתן לכייל את המערכת כך שתתריע באמצעות צפצוף (וגם איתות על הצג) כאשר רמת הסוכר יורדת מתחת לסף שקבענו, או עולה מעל לסף שקבענו.
זה מסייע מאד לנקוט בפעולה נכונה.
מהי "קריאת כיוון" של רמת הסוכר?
כאשר רמת סוכר מופיעה על גבי הצג, מצוי בסמוך אליה חץ קטן, המורה על הכיוון אליו מתקדם הסוכר, בהשוואה למדידות קודמות. חץ זה מכוון לאחד מחמשת הכיוונים הבאים:
- מאוזן לגמרי: רמת הסוכר יציבה לגמרי.
- נוטה כלפי מטה ב-450: ירידה קלה ברמת הסוכר.
- נוטה כלפי מעלה ב-450: עליה קלה ברמת הסוכר.
- נוטה כלפי מטה ב-900: ירידה חדה ברמת הסוכר.
- נוטה כלפי מעלה ב-900: עליה חדה ברמת הסוכר.
החיצים מסייעים לקבל החלטות טיפוליות בזמן אמת (במיוחד כאשר מדובר בירידות חדות…)
מהן מגמות יומיות של סוכר?
ניתן לראות גרפים המציגים את רמת הסוכר במהלך כל היום, וזאת עבור כל יום בנפרד, וגם עבור תקופה.
הדבר מסייע מאד לזהות דפוסים החוזרים על עצמם, דבר שעוזר מאד לתכנן טוב יותר את הטיפול התרופתי.
לדוגמה, אם בחלק גדול מן הימים מתועדת עלייה ניכרת של רמת הסוכר, המתחילה בשעות 13:00-14:00, ומדובר בשעת ארוחת הצהריים שלנו, המסקנה היא שאנו צורכים ככל הנראה יותר מדי פחמימות בארוחה זו, וכדאי לצמצם אותן. אם הגענו למסקנה שאין לנו את היכולת לצמצם את כמות הפחמימות, ניתן אולי לבצע התאמה של הטיפול התרופתי כך שייתן מענה לעלייה זו של סוכר הדם.
מהו זמן בטווח ומחוצה לו?
מדובר בנתונים המוצגים באופן גרפי ומספרי, המחלקים את כל ערכי הסוכר שתועדו בין חמש קטגוריות:
- מטרה (70-180 מ"ג/ד"ל)
- גבוה (181-250 מ"ג/ד"ל)
- גבוה מאד (מעל ל-250 מ"ג/ד"ל)
- נמוך (54-69 מ"ג/ד"ל)
- נמוך מאד (מתחת ל-54 מ"ג/ד"ל)
סוכרתי ייחשב למאוזן, כאשר מתמלאים כל התנאים הבאים:
- שיעור ערכי הסוכר ב"מטרה" (Time in range = TIR) הוא מעל 70% מהזמן.
- שיעור הסוכר הנמוך הוא פחות מ-4% מהזמן.
- ושיעור הסוכר הנמוך מאד הוא פחות מ-1% מהזמן.
מהי טכנולוגיית פלאש (Flash)?
במד סוכר רציף אמיתי, השידור של רמות הסוכר מבוצע כל הזמן ללא הפסקה, וכל מדידה חדשה מוצגת מיד על גבי הצג (הטלפון). במילים אחרות, המידע "נדחף" מן החיישן/המשדר אל הצג, ללא צורך "לבקש" אותו.
בטכנולוגיית פלאש, לעומת זאת:
- קריאות החיישן "נשאבות" אל הצג אך ורק כאשר מעבירים את הצג מעל לחיישן/משדר (כלומר סורקים את החיישן באמצעות הטלפון/הקורא), ואם לא עושים זאת – המידע לא נשאב.
- החיישן אוגר את נתוני הסוכר רק למשך כ-8 שעות.
מהי המשמעות המעשית של שני חסרונות אלו?
- מכשיר בטכנולוגיית פלאש אינו יכול להיות מחובר למשאבת אינסולין.
- אם חולפות יותר מ-8 שעות בין סריקה לסריקה, חלק מן המידע הולך לאיבוד. לדוגמה, נניח שסרקנו בפעם האחרונה בשעה 20:00, הלכנו לישון בשעה 23:00, התעוררנו ב-8:00 וסרקנו. במקרה זה, המידע אשר יישאב אל הצג יכלול רק את 8 השעות האחרונות, כלומר מ-24:00 ועד 08:00, אך כל המידע מ-20:00 ועד 24:00 יאבד.
המכשירים שפועלים בטכנולוגיית פלאש הם ליברה 1 ו-2 (Libre 1, 2).
דקסקום (Dexcom) וגארדיאן (Guardian) הם מדי סוכר רציפים אמיתיים. גם ליברה 3 הוא מד סוכר רציף.
מי זכאי למד סוכר רציף על חשבון סל הבריאות?
מד סוכר בטכנולוגיית פלאש:
- כל הסוכרתיים מסוג 1: אין צורך להוכיח דבר נוסף.
- סוכרתיים מסוג 2: אך ורק אם הם מטופלים במספר זריקות אינסולין ביום (לא אחת).
- סוכרת הריונית המטופלת באינסולין מרגע האבחנה ועד ללידה (התוויה חדשה).
מד סוכר רציף אמיתי: אך ורק סוכרתיים מסוג 1 הממלאים את אחד התנאים הבאים:
- כהכנה להריון או במהלך הריון: מוגבל בזמן (שנה וחצי) ומוגבל גם במספר הפעמים שאפשר ליישם זאת.
- שלושה או יותר אירועים של היפוגליקמיה משמעותית מאד ומתועדת היטב.
ומי לא זכאי למד סוכר רציף?
היות שיותר מ-90% מן הסוכרתיים הם מסוג 2, והיות שמרביתם לא מטופלים במספר זריקות אינסולין ביום (או באינסולין בכלל), המסקנה היא שמרבית הסוכרתיים בארץ אינם זכאים למד סוכר רציף (וגם לא פלאש) על-פי הסל.
מי שבכל זאת רוצה, פתוחות בפניו מספר אפשרויות:
- לממן מן הכיס.
- להשיג מימון מביטוח בריאות פרטי.
- להצטרף למחקר שבו מחברים את הנבדקים לטכנולוגיה זו (הבהרה: במרפאתנו לא מתבצעים מחקרים, אך אם התחברתם למד סוכר רציף ואתם רוצים פענוח איכותי כחלק מהערכת איזון הסוכרת – אתם מוזמנים לתאם תור).
לתיאום תור לד"ר זילבר ובירורים נוספים:
- 03-5193570
- office@doctorzilber.co.il
- מרכז גירון, ז'בוטינסקי 5, רעננה
- ללא צורך להמתנה לתורים
ביבליוגרפיה
- American Diabetes Association: Glycemic-Targets-Standards-of-Care-in-Diabetes 2023
- Continuous Glucose Monitoring: review of the evidence in type 1 and 2 diabetes mellitus 2021
- Effectiveness of Continuous Glucose Monitoring in Maintaining Glycemic Control in People with Type 1 Diabetes Mellitus 2021
- A Review of Flash Glucose Monitoring in Type 2 diabetes 2021
***מאמר זה אינו מחליף יעוץ אישי של רופא***
