מהו לחץ דם ומי בכלל צריך אותו?
נניח שמדדנו לחץ דם וקיבלנו את התוצאה 125/75.
הערך הראשון (125, במקרה זה) נקרא לחץ הדם הסיסטולי, ואילו הערך השני (75, במקרה זה) נקרא לחץ הדם הדיאסטולי.
כיצד נוצרים לחצי דם אלו?
ובכן, הלב שלכם הוא משאבה, ובאופן פשטני הוא פועל כך: הוא אוסף (מנקז) את הדם מכל הגוף באמצעות צינורות שנקראים ורידים, ודוחף (מזרים) את הדם אל כל הגוף באמצעות צינורות שנקראים עורקים. הדם שהלב מזרים אל איברי הגוף (למעט הדם המוזרם אל הריאות) הוא דם עשיר בחמצן, ואיברי הגוף זקוקים לחמצן זה כדי לתפקד (ומיד נרחיב על אודות נקודה זו).
כאשר הלב מתכווץ והודף את הדם ממנו והלאה, גל הלחץ שמתפשט לאורך הדפנות הפנימיים של העורקים יוצר את לחץ הדם הסיסטולי (כי התכווצות הלב נקראת "סיסטולה").
לעומת זאת, כאשר הלב עובר הרפיה, אזי הלחץ שמופעל על הדפנות הפנימיים של העורקים נקרא לחץ הדם הדיאסטלי (כי הרפיית הלב נקראת "דיאסטולה").
דוגמה מצוינת לכך שנפילה משמעותית של לחץ הדם פוגעת משמעותית באספקת הדם היא "התעלפות" שיכולה להתרחש גם אצל אנשים צעירים ובריאים לגמרי. כאשר אנשים מסוימים נחשפים לכאב עז או למצוקה רגשית אקוטית, מערכת העצבים שלהם שולחת אותות אל הוורידים שלהם ופוקדת עליהם להתרחב. כשהוורידים מתרחבים אזי הם אוגרים את הדם בתוכם ופחות דם מוחזר אל הלב. התוצאה היא שכמות הדם שהלב מסוגל להזרים הלאה, אל איברי הגוף השונים, יורדת משמעותית. גם המוח מקבל פחות דם, וכאשר כמות זו יורדת מתחת לסף מסוים – המוח פשוט אינו מסוגל יותר לתפקד ומאבד את ההכרה וזהו הרגע שבו האדם "מתעלף".
עד כמה שכיח יתר לחץ דם?
בישראל, אחד המחקרים מצא כי בגילאים 35-74 כמעט שליש (32.5%) מן האוכלוסייה סובל מיתר לחץ דם.
מחקר ישראלי אחר מצא כי בגילאים 35-64 כ-17% מן הגברים וכ-16% מן הנשים סובלים מיתר לחץ דם.
בארה"ב יש נתונים מכל הגילאים וכך הם נראים:
גיל | גברים | נשים |
18-29 | 20.3% | 9.0% |
30-44 | 39.6% | 23.7% |
45-59 | 57.4% | 52.5% |
60-74 | 70.7% | 71.4% |
75-80 | 83.7% | 84.8% |
מה ניתן ללמוד מזה?
- שכיחות לחץ הדם עולה באופן מובהק עם הגיל: בעוד שבשנות העשרה והעשרים – לחצי הדם הם תקינים אצל מרבית האנשים, הרי מגיל 45 ואילך – למרבית האנשים יש יתר לחץ דם!
- בששת העשורים הראשונים לחיים – גברים סובלים מלחץ דם גבוה יותר מאשר נשים, אך לאחר מכן הסיכון משתווה.
- מגיל 75 ואילך רק 15 מכל 100 אנשים (בערך) אינם סובלים סובל מלחץ דם גבוה. זה הופך את לחץ הדם הגבוה למחלה הכרונית הנפוצה באוכלוסייה (למעט, אולי, כאב גב תחתון…)
מהן הסיבות ללחץ דם גבוה?
אנשים רבים מופתעים מאד לשמוע שב-90-95% ממקרי לחץ הדם הגבוה אין סיבה ספציפית ומדויקת, אלא זהו שילוב של נתונים תורשתיים עם אורח חיים לקוי (כגון השמנה, צריכת מלח גבוהה, העדר פעילות גופנית ועוד). ליתר לחץ דם כזה קוראים ראשוני (Primary).
רק ב-5-10% ממקרי לחץ הדם הגבוה אכן ניתן למצוא סיבה ספציפית, ולסוג הזה קוראים שניוני (Secondary). סיבות "שניוניות" הן מחלות כליה שונות, הפרעות הורמונליות מסוימות, דום נשימה בשינה ועוד.
ככל שלחץ הדם הופיע בגיל צעיר יותר וללא היסטוריה משפחתית של לחץ דם גבוה, כך הסיכוי למצוא סיבה שניונית הוא גבוה יותר.
מהן דרגות לחץ הדם?
- תקין: מתחת ל-120/80
- מוגבר (Elevated): סיסטולי 120-129 ודיאסטולי מתחת ל-80
- יתר לחץ דם דרגה 1: סיסטולי 130-139 ו/או דיאסטולי 80-89
- יתר לחץ דם דרגה 2: סיסטולי 140 ומעלה ו/או דיאסטולי 90 ומעלה
מהו הנזק שמחולל לחץ דם גבוה?
ניקח צינור השקיה ונחבר אותו למשאבה המזרימה מים והקצה האחר שלו הוא חופשי ופתוח אל הגינה. נניח שהצינור הוא קשיח, כלומר הוא אינו מסוגל להתרחב. בתחילה, לא תהיה כל בעיה. אולם, ככל שנלך ונגדיל את הלחץ בו המשאבה מזרימה את המים, כך הלחץ על הדופן הפנימית של הצינור ילך ויגדל, ובשלב מסוים הדופן לא תוכל לעמוד יותר בלחץ והיא פשוט תתפוצץ!
ה"מודל" הזה הוא קל להבנה, ויכול להסביר מדוע לחץ דם גבוה עלול לגרום ל"פיצוץ" של עורק במוח וכתוצאה מכך לשטף דם מוחי, וזהו בהחלט אחד מסיבוכי לחץ דם גבוה. אולם, כאשר בוחנים את הנתונים הסטטיסטיים, מתברר כי הסיכוי לחסימת עורק מוחי הוא פי 3 גבוה יותר מאשר הסיכון לדמם מעורק מוחי. זאת ועוד, הסיכון לחסימת עורק שמזין את שריר הלב עצמו (עורק כלילי) הוא גבוה אפילו יותר.
הכיצד זה יתכן?
בניגוד ל"פיצוץ צנרת" אשר מובן לכולנו באופן אינטואיטיבי, כדי להסביר את מנגנון החסימה של עורק, צריך ידע.
ובכן, צינור השקיה הוא "מוליך טיפש", כלומר הוא אינו מסוגל לשנות את ממדיו, וכאשר הלחץ הפנימי עולה על כוח ההתנגדות של הדפנות, הצינור פשוט מתפוצץ וזהו זה.
העורקים שלנו, לעומת זאת, הם צינורות הרבה יותר מתוחכמים. הם עשויים מרקמה ביולוגית, כלומר מבוססים על תאים חיים. כאשר על הרקמה המתוחכמת הזו מופעלים לחצים פנימיים הגבוהים מסף מסוים, אזי היא מתחילה להתגונן, כי היא אינה רוצה להתפוצץ כמו צינור ההשקיה! היא מתגוננת באמצעות התעבות פנימית של הדופן. לא נלאה אתכם בפרטים הטכניים הקטנים, אך כעת כבר אפשר להבין כי ככל שלחצי הדם הם גבוהים יותר וככל שהם מתמשכים על פני זמן רב יותר, כך ההתעבות הפנימית הולכת וגדלה, עד שבסופו של דבר נוצרת היצרות קריטית ואספקת הדם לאיברים השונים מתחילה להיפגע.
זאת ועוד, כאשר החלל הפנימי הופך להיות צר אזי גם הסיכון להתפתחות קריש-דם באותה ההיצרות הופך להיות גדול יותר, ולכן לעתים אנו מקבלים אירוע אקוטי של חסימה "לפתע פתאום". אבל, למרות שהאירוע האחרון יכול להיות פתאומי, המסלול שהוליך לאירוע יכול היה להשתרע על-פני עשרות שנים, לעתים.
מהו המתאם בין לחץ דם גבוה לבין סיבוכים?
בנוגע לדמם מוחי:
בלחצי דם סיסטוליים 140-159 הסיכון לאירוע כזה הוא בערך פי 1.5 יותר מאשר בלחצי דם נמוכים מ-140.
בלחצי דם סיסטוליים 160 ומעלה, הסיכון לאירוע כזה הוא בערך פי 2.3 יותר מאשר בלחצי דם נמוכים מ-140 (וככל שלחץ הדם גבוה יותר, כך הסיכון גבוה יותר).
גם בלחצי דם דיאסטוליים רואים מתאם דומה, כלומר ככל שהערכים חורגים יותר מן הנורמה, כך הסיכון הולך וגדל.
בנוגע לסיכון להתקף לב ולשבץ מוחי:
איך מאבחנים לראשונה יתר לחץ דם?
רבים סבורים כי האבחנה של לחץ דם גבוה נעשית בעקבות תסמינים כגון כאב ראש, סחרחורת, לחצים בחזה וכו'.
אולם, המציאות מדגימה כי מרבית מקרי לחץ הדם הגבוה מתגלים באקראי, בעת מדידת לחץ דם באופן שגרתי או בנסיבות מקריות. במילים פשוטות, לחץ דם גבוה אינו גורם לתסמינים במרבית האנשים (אבל הסיבוכים שלו – גורמים ועוד איך!).
לכן, המסקנה היא שגם אנשים בריאים לכאורה, אשר מרגישים מצוין, צריכים לבצע מדידות לחץ דם שגרתיות אחת לתקופה. ככל שמדובר באנשים מתחת לגיל 40, יש הממליצים לבדוק אחת לשלוש שנים. בגילאים מבוגרים יותר (שם הסיכון לפתח יתר לחץ דם הוא גבוה יותר, כפי שראינו) הגיוני לבדוק לעתים תכופות יותר, אם כי אין הסכמה גורפת בנוגע לתדירות הרצויה.
איך מודדים נכון לחץ דם?
מי שאומר "יאללה, מה הסיפור?! פשוט מודדים ומקבלים תוצאה" – טועה, כי זו בדיוק הדרך לקבל תוצאות שגויות ולגזור מהן מסקנות גרועות. על כן, הנה כל הכללים אשר ממש מומלץ להקפיד עליהם:
- הכנת הגוף
- נא לוודא שחלפו לכל הפחות 30 דקות מפעילות גופנית, משתיית קפה, מעישון סיגריה.
- יש לרוקן את שלפוחית השתן.
- יש לשבת על כיסא עם משענת במנוחה 5 דקות מינימום טרם ביצוע המדידה.
- היד הנמדדת צריכה להיות מונחת על משטח שהוא בערך בגובה הלב (בד"כ על שולחן).
- הכנת המכשיר וטכניקת המדידה
- רוחב שרוול לחץ הדם (ה"מנג'טה") צריך להיות כמחצית מהיקף הזרוע. אין צורך לבצע מדידות, משום ש-90-95% מן המבוגרים מתאימים לשרוול בגודל "מבוגר" שמסופק עם מד לחץ הדם הדיגיטלי אשר רכשתם (22-42 ס"מ, בדרך כלל). מי שהזרוע שלו שרירית או שמנה במיוחד וישתמש בשרוול בגודל כזה, עלול לקבל קריאות הגבוהות מן הערכים האמיתיים של לחץ הדם שלהם, ואילו מי שהזרועות שלו הן דקות כנרות עלול לקבל קריאות לחץ דם הנמוכות מן הלחצים האמיתיים.
- כאשר כורכים את שרוול לחץ הדם על הזרוע, יש להשאיר 2-3 ס"מ מקצה השרוול עד לגומץ (החלק הפנימי של המרפק). בקיצור, השרוול לא אמור להיות "נמוך מדי".
- בכל פעם שמודדים, יש לבצע זאת 3 פעמים, ולתעד רק את המדידה השלישית. מדוע? כי אצל רבים קיימת תגובה רגשית ("תסמונת החלוק הלבן") בה עצם המדידה מקפיץ את לחץ הדם כלפי מעלה.
- מומלץ לבדוק בוקר וערב במשך מספר ימים, וממש לא חובה בימים רציפים (אני ממליץ למדוד במשך מינימום 7 ימים, בוקר וערב, אלא אם מדובר בלחצי דם גבוהים ביותר, ואז אין להמתין כל-כך הרבה זמן).
- בפעמים הראשונות מומלץ לבדוק בשתי הידיים. אם קיים הבדל מובהק בין הצדדים (10 מ"מ כספית ומעלה) אזי יש להמשיך ולמדוד אך ורק ביד עם לחץ הדם הגבוה יותר.
מה בנוגע להולטר לחץ דם?
מדובר במד לחץ דם לכאורה רגיל, אשר יש לו מספר מאפיינים השונים מאשר מד לחץ דם רגיל:
- הוא מכויל כך שהשרוול מתנפח מדי 15-30 דקות בשעות היום ומדי 30-60 דקות בשעות הלילה.
- הוא מתעד את כל המדידות במשך יממה ומסכם בחתך יום, חתך לילה וחתך של כל היממה.
- האדם אינו יכול לראות בזמן אמת את תוצאות המדידה (מיד נסביר מדוע).
יתרונות:
- הוא נחשב לאמין יותר בזיהוי ונטרול "תסמונת החלוק הלבן" (מצב בו עצם ההסתכלות במדידה גורמת לזינוק בערכי לחץ הדם). זאת, משום שהאדם הנמדד אינו מסוגל לראות את המדידות בזמן אמת.
- הוא נחשב גם לאמין יותר בזיהוי יתר לחץ דם שאינו מתגלה בביקור במרפאה אך מתקיים בחלק משעות היממה בבית. זאת, במיוחד במקרים בהם עליות לחץ הדם מתרחשות בלילה (כי הרי בלילה האדם ישן ואינו מגיע לבקר במרפאה…).
חסרונות:
- הזמינות שלו היא נמוכה יותר מאשר מד לחץ דם ביתי. צריך להזמין תור דרך קופת החולים.
- הוא בודק רק במשך יממה אחת, ולעתים אותה יממה ספציפית לא משקפת את המצב ביממות האחרות.
- המדידות כרוכות באי נוחות לא קטנה, במיוחד בשעות הלילה (זה עלול להעיר את האדם משנתו פעמים רבות).
פסק דין:
- בנוגע לאבחון יתר לחץ דם: הולטר לחץ דם נחשב לאמין יותר באבחון ראשוני של לחץ דם גבוה, למרות שאם מבצעים מדידות באמצעות מד לחץ דם ביתי רגיל בתדירות מספקת ובחלוקה טובה על פני היממה, אפשר בהחלט להתקרב מאד לדיוק של הולטר לחץ דם.
- בנוגע למעקב אחר יתר לחץ דם מאובחן: הולטר לחץ דם הוא לא כלי מעשי לצורך זה, אלא רק מד לחץ דם ביתי.
האם מדידות לחץ דם עם "שעון חכם" הן אמינות?
טרם התקבל הכשר רשמי בנוגע לאמינות של "שעונים חכמים" למיניהם בנוגע למדידת לחצי דם. במילים פשוטות, יתכן שהם "מזייפים" כלפי מעלה או כלפי מטה.
היות שאינכם רוצים לקבל החלטה על בריאותכם (הנכס החשוב לכם ביותר) על סמך תוצאות מזויפות, ההמלצה הנוכחית היא להשתמש אך ורק במכשירי לחץ דם "מסורתיים". נכון, הם גדולים יותר ומסורבלים יותר, אבל גם אמינים יותר.
לחץ דם נמוך: האם זו בעיה?
זו שאלה מצוינת, כי התשובה כאן אינה "כן" או "לא" אלא "תלוי".
במה זה תלוי?
בסיבה ללחץ הדם הנמוך!
- אם מדובר בלחץ דם "נמוך באופן טבעי", אזי אין מדובר בבעיה. יש שיאמרו כי זה אפילו עדיף על פני לחץ דם גבוה יותר.
- אולם, אם מדובר בלחץ דם נמוך בשל טיפול תרופתי מוגזם להורדת לחץ דם (תופעה נפוצה, לצערנו), או בשל מחלה (כדוגמת אי-ספיקת לב), אזי דווקא רואים עלייה בסיכון לסיבוכים אצל אנשים אלו.
רגע, ומה בנוגע לטיפול ביתר לחץ דם?
שאלה מצוינת אשר דורשת תשובה טובה לא פחות.
לכל שיטות הטיפול ביתר לחץ דם, התנהגותיות ותרופתיות – מוקדש מאמר נפרד.
ביבליוגרפיה
Self-Measured Blood Pressure Monitoring at Home: A Joint Policy Statement From the American Heart Association and American Medical Association. Circulation. 2020. Shimbo D, Artinian NT, Basile JN, et al.
Home Blood Pressure Monitoring. American Family Physician. 2021. Weinfeld JM, Hart KM, Vargas JD.
Measurement of Blood Pressure in Humans: A Scientific Statement From the American Heart Association.
Hypertension. 2019. Muntner P, Shimbo D, Carey RM, et al.
Diagnosis and Management of Hypertension (HTN) in Primary Care (2020). Department of Veterans Affairs. 2020. Angela A. Allerman PharmD BPCS, Jennifer Ballard-Hernandez DNP NP CCRN, Dan Berlowitz MD MPH, et al
Comparison of Outcomes for Routine Versus American Heart Association-Recommended Technique for Blood Pressure Measurement (CORRECT BP): A Randomised Cohort Study. EClinicalMedicine. 2023. Alpert BS, Schwartz JE, Shapiro M, Wexler RK.
Blood Pressure Assessment in Adults in Clinical Practice and Clinic-Based Research: JACC Scientific Expert Panel. Journal of the American College of Cardiology. 2019. Muntner P, Einhorn PT, Cushman WC, et al.
Arterial Hypertension. Lancet. 2021. Brouwers S, Sudano I, Kokubo Y, Sulaica EM.
2025 AHA/ACC/AANP/AAPA/ABC/ACCP/ACPM/AGS/AMA/ASPC/NMA/PCNA/SGIM Guideline for the Prevention, Detection, Evaluation, and Management of High Blood Pressure in Adults: A Report of the American College of Cardiology/American Heart Association Joint Committee on Clinical Practice Guidelines. Journal of the American College of Cardiology. 2025. Jones DW, Ferdinand KC, Taler SJ, et al.
Blood Pressure Level and Hypertension Awareness and Control Differ by Marital Status, Sex, and Ethnicity: A Population-Based Study. American Journal of Hypertension. 2014. Abu-Saad K, Chetrit A, Eilat-Adar S, et al.
Ethnic Variability Among Jews Is Associated With Hypertension: Results of a Nationwide Study of 1.44 Million Adolescents. American Journal of Hypertension. 2020. Fishman B, Leiba A, Twig G, et al.
Low Diastolic Blood Pressure Is Associated With Angina in Patients With Chronic Coronary Artery Disease. Journal of the American College of Cardiology. 2018. Peri-Okonny PA, Patel KK, Jones PG, et al.
Haemodynamic Stroke: Clinical Features, Prognosis, and Management. The Lancet. Neurology. 2010. Klijn CJ, Kappelle LJ.
Blood Pressure Variation and Subclinical Brain Disease. Journal of the American College of Cardiology. 2020. Ma Y, Yilmaz P, Bos D, et al.
Blood Pressure in Relation to the Incidence of Cerebral Infarction and Intracerebral Hemorrhage. Hypertensive Hemorrhage: Debated Nomenclature Is Still Relevant. Stroke. 2007. Zia E, Hedblad B, Pessah-Rasmussen H, et al.
Effect of Untreated Hypertension on Hemorrhagic Stroke. Stroke. 2004. Woo D, Haverbusch M, Sekar P, et al.
Management of Intracerebral Hemorrhage: JACC Focus Seminar. Journal of the American College of Cardiology. 2020. Schrag M, Kirshner H.
Does This Adult Patient Have Hypertension?The Rational Clinical Examination Systematic Review. The Journal of the American Medical Association. 2021. Viera AJ, Yano Y, Lin FC, et al.
Ambulatory Blood-Pressure Monitoring. The New England Journal of Medicine. 2006. Pickering TG, Shimbo D, Haas D.
.
*** מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי של רופא ***
רוצים יעוץ אישי? כאן מתאמים