מהי בלוטת התריס?
בלוטת התריס, שנקראת גם בלוטת המגן, או תירואיד בלועזית (Thyroid), היא בלוטה קטנה בצורת פרפר הממוקמת בצוואר הקדמי-תחתון, מתחת ל"גרוגרת".
בלוטה זו מייצרת הורמון בשם תירוקסין (להבנה עקרונית של הורמונים מוקדש מאמר נפרד).
תירוקסין מופרש אל הדם, ועמו הוא נישא לכל אברי הגוף ומשפיע עליהם. אין כמעט איבר בגוף שאינו מושפע מהורמון זה, אשר ידוע באופן עממי בשם הורמון חילוף החומרים. זאת, משום שכאשר קיים עודף ממנו – כל הגוף עובד "פול גז בניוטרל", וכאשר הוא חסר – הכל מתנהל באיטיות מוגזמת.
חשוב לא לבלבל בין בלוטת התריס לבין קשרי לימפה בצוואר, אותם מכנים לפעמים בטעות "בלוטות לימפה", למרות שהם כלל לא בלוטות, כי אינם מייצרים חומרים להפרשה פנימית (הורמונים) וגם לא חומרים להפרשה חיצונית (כדוגמת בלוטות זיעה). קשרי לימפה מהווים מאגר לתאי דם לבנים (בעיקר לימפוציטים), אשר נלחמים במזהמים שונים החודרים לגוף.
אילו הפרעות בתפקוד בלוטת התריס קיימות?
מבחינת תפקוד (כלומר ייצור הורמונים), בלוטת התריס יכולה להימצא רק באחד משלושת המצבים הבאים בכל זמן נתון:
- פעילות תקינה: זהו המצב התקין.
- פעילות מואצת: ייצור עודף של תירוקסין, מצב הידוע בשם יתר-תריסיות או היפרתירואידיזם ומוקדש לכך מאמר נפרד.
- פעילות ירודה: ייצור חסר של תירוקסין, מה שידוע בשם תת-תריסיות (או היפותירואידיזם), ובכך נדון במאמר זה.
עם זאת, התפקוד בהחלט עשוי להשתנות לאורך זמן, לדוגמה:
- פעילות תקינה –> תת תריסיות
- פעילות תקינה –> יתר תריסיות
- פעילות תקינה –> יתר תריסיות –> תת תריסיות
- ועוד אפשרויות…
הערה חשובה:
לתת תריסיות בהיריון מוקדש מאמר מיוחד.
האם תת תריסיות מושפעת ממין האדם?
בהחלט!
תת תריסיות נפוצה בנשים פי 8-10 יותר מאשר בגברים.
האם תת תריסיות אופיינית לגיל מסוים?
תת תריסיות יכולה להופיע בכל גיל, החל מן הלידה ועד לגילאים המבוגרים ביותר.
מהי הסיבה לתת תריסיות?
להיסטוריה משפחתית של מחלות בלוטת התריס יש השפעה, כלומר לאדם שאחד מהוריו סובל מהפרעה בתפקוד בלוטת התריס – יש סיכוי גבוה יותר לסבול מן הבעיה, בהשוואה לאדם ללא היסטוריה משפחתית כזו.
בחלק משמעותי מן המקרים ניתן להוכיח "מתקפה" של מערכת החיסון על בלוטת התריס, וזאת באמצעות בדיקת דם לנוגדנים כנגד רכיבים מסוימים של בלוטת התריס. אם מוצאים רמה מוגברת של אותם נוגדנים – קוראים למצב "השימוטו" (לא איש-עם-אוטו…) והקדשנו לה מאמר מיוחד.
זו כמובן אינה הסיבה הבלעדית לתת-תריסיות. הקרנות שבוצעו לאזור הצוואר (במסגרת טיפול במחלות ממאירות מסוימות), כריתת חלק מן הבלוטה (כטיפול בממאירות של בלוטת התריס או סתם גדילה ניכרת שלה), וכן תרופות מסוימות – כל אלו יכולים אף הם לפגוע בתפקוד הבלוטה.
מהם תסמיני תת התריסיות?
אנשים רבים עם בדיקת דם המצביעה על תת-תריסיות – אינם מתלוננים על דבר, והבעיה מתגלה באופן אקראי בבדיקת דם שגרתית.
עם זאת, חלק אחר מן האנשים מדווח על עייפות, חולשה, חוסר מרץ, לעתים עצירות, לפעמים דכדוך קל, קושי בריכוז.
כל התסמינים הנ"ל הם בלתי ספציפיים, כלומר הם יכולים לנבוע גם מבעיות רפואיות אחרות. במילים אחרות, לא כל אדם המתלונן על עייפות ועצירות אכן סובל מתת-תריסיות.
יתרה מכך: יש אנשים הסובלים מתת-תריסיות מובהקת, וחלק מן התסמינים שלהם כלל לא קשורים לבעיה זו. מנין לנו? כאשר התסמינים אינם משתפרים (גם בחלוף זמן) למרות שבדיקת הדם מאשרת כי רמת ההורמון בדם שבה לנורמה (בעקבות טיפול או באופן ספונטני), אזי ברור שאין קשר בין התסמינים לבין תת-התריסיות.
האם תת תריסיות יכולה לחלוף מאליה?
זה תלוי.
כאשר הסיבה לתת-התריסיות היא דלקת בבלוטה או נטילת תרופה המאיטה את פעילות הבלוטה (ואשר נטילתה מופסקת) – אזי קיים סיכוי טוב לכך שהבלוטה תתאושש. עם זאת, "בזמן אמת" קשה מאד לחזות כיצד תתקדם המחלה (מה שנקרא בשפה הרפואית "פרוגנוזה"), ואפילו רופאים מנוסים לא תמיד מנבאים בהצלחה את אשר יקרה, לחיוב או לשלילה.
האם שמירה על אורח חיים בריא מרפאת תת תריסיות?
שמירה על אורח חיים בריא (בהיבט התזונה, הפעילות הגופנית ואי-עישון) מאריכה את תוחלת החיים בבריאות טובה, ולכן מומלצת בכל פה.
עם זאת, אין שום הוכחה מדעית לכך שהדבר מחזיר את בלוטת התריס לפעילות תקינה.
לומר כי אורח חיים בריא מונע תת תריסיות או מרפא אותה – זה בערך כמו לומר שהצטיינות בלימודים מחסנת בפני תאונות דרכים…
האם תוספי תזונה מרפאים תת תריסיות?
הרשויות הרגולטוריות (כדוגמת FDA האמריקני או EMA האירופאי) פסקו כבר מזמן כי תוספי תזונה אינם משמשים לטיפול במחלות או למניעת מחלות. תפקידם הוא אך ורק לתקן חוסרים תזונתיים הקיימים בגוף.
מסיבה זו, תוספי תזונה אינם נדרשים לעבור את הבדיקות הקפדניות של הרשויות הרגולטוריות, הכוללות מחקרים על בעלי חיים ואחר כך על בני אדם במספר גדול ולאורך זמן רב, בטרם תוכח יעילות ויתבררו תופעות לוואי.
מה זה תכלס אומר?
כאשר יצרן רוצה להציג את המוצר הרפואי שלו, הוא חייב לבחור:
- אם הוא טוען שהמוצר שלו הוא "תרופה", אזי הוא חייב לעמוד בכל הדרישות הרגולטוריות אשר פורטו, ורק אם הוא מוכיח כי אכן התרופה שלו מרפאת מחלה או מונעת אותה – הוא יקבל היתר לשווק אותה כך.
- אם הוא טוען שהמוצר שלו הוא "תוסף תזונה", אזי הוא אינו נדרש לבדיקות רגולטוריות, אך גם אסור לו לטעון כי המוצר שלו מרפא מחלה או מונע אותה.
מה עושים חלק מן המשווקים של תוספי תזונה?
הם מנסים "לרקוד על שתי החתונות", כלומר מצד אחד לטעון כי המוצר שלהם הוא תוסף תזונה (וכך להימנע מבדיקות רגולטוריות) ומן הצד האחר לטעון שהמוצר שלהם מרפא מחלה או מונע אותה, וכך לפתות את הציבור לרכוש את המוצר שלהם. אילו האכיפה והענישה היו מחמירות יותר – סביר להניח שהשרלטנות הזו הייתה מצטמצמת דרסטית…
למי שמתעניין, להלן קישורים לנייר העמדה של ה-FDA וגם לנייר העמדה של ה-EMA בנושא תוספי תזונה.
תוסף התזונה היחיד אשר רלוונטי לבלוטת התריס בעת היריון בלבד הוא יוד, והנושא נידון בהרחבה במאמר זה על תת תריסית בהיריון.
האם הרפואה האלטרנטיבית יכולה לרפא תת תריסיות?
טיפולים אלטרנטיביים מסוימים יכולים לשפר את ההרגשה האישית שלכם, אך נכון להיום אין שום הוכחה מדעית כי הם מסוגלים לרפא תת-תריסיות. מטפל אלטרנטיבי הגון לעולם לא יבטיח לכם ריפוי של תת-תריסיות, ואם הוא כן מבטיח – תבינו בעצמכם מה זה אומר עליו…
עם זאת, כפי שנכתב בתחילת המאמר, יש מקרים של תת-תריסיות המשתפרים באופן ספונטני. אם קורה שבאותו הזמן בדיוק מבוצע טיפול אלטרנטיבי, אזי המטפל עשוי לזקוף לזכותו את השיפור, בה בעת שלא היה לו שום קשר לכך.
מהו הטיפול הקונבנציונלי בתת תריסיות?
הטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס מבוסס על נטילת טבליות המכילות את ההורמון של הבלוטה (תירוקסין או בשמו הגנרי לבותירוקסין).
כל מה שחשוב לדעת על הטיפול מפורט במאמר מיוחד אשר דן בתכשירים הקיימים בישראל והם אלטרוקסין (Eltroxin), יוטירוקס (Euthyrox) וכן סינתרואיד (Synthroid).
היות שהטיפול מחליף את התירוקסין הטבעי שמיוצר על-ידי בלוטת התריס, הוא נקרא "טיפול תחליפי". במילים אחרות: הטיפול הזה אינו מרפא את הבעיה, כי אינו גורם לבלוטה לעבוד באופן עצמאי ותקין, אך הוא בהחלט משיב לגוף את ההורמון החסר ובמידה הנכונה.
זהירות:
מי שמציע לכם טיפול המרפא את בלוטת התריס, כלומר משיב אותה לתפקוד עצמאי ותקין לגמרי באופן קבוע לאחר ש"הטיפול המרפא" אינו ניתן עוד – הוא פשוט נוכל.
האם חייבים לטפל בתת תריסיות?
יש אנשים המרגישים טוב ואינם מעוניינים בטיפול.
אחד החששות שלהם הוא שבלוטת התריס שלהם תתרגל לכך שההורמון שלה מסופק לגוף מבחוץ (באמצעות טבליות), והיא תפסיק לעבוד בהדרגה. יש בכך מן האמת, ולכן יש לשקול היטב (יחד עם הרופא המטפל) את היתרונות מול החסרונות, ולא להתחיל לטפל מן הרגע הראשון בו נצפית חריגה בבדיקת המעבדה.
קיימים מספר יוצאי דופן, בהם הימנעות מטיפול גובלת בחוסר סבירות:
1. תת-תריסיות בנשים הרות:
לנושא זה מוקדש מאמר מיוחד.
2. תת-תריסיות בילדים:
מצב זה מחייב טיפול, כי אי-טיפול עלול לפגוע בהתפתחות של הילדים.
3. מקרים מיוחדים:
גם במקרים של תסמינים הפוגעים באיכות החיים או כאשר נצפית עליה ברמת שומני הדם, יש לטפל בתת-התריסיות, בכל גיל.
האם הטיפול הוא לכל החיים?
התשובה הקצרה: זה תלוי.
יש מקרים בהם ניתן להפסיק את הטיפול כעבור זמן מה (באופן הדרגתי, מה שנקרא "גמילה מטיפול") ותפקוד הבלוטה נותר תקין.
במקרים אחרים, הטיפול מביא לנורמליזציה של בדיקת המעבדה הקשורה לתפקוד בלוטת התריס אך התסמינים אינם משתפרים כלל, מה שמרמז לכך שהתסמינים לא נבעו מלכתחילה מתת התריסיות. בחלק מן המקרים הללו המטופלים מעדיפים להפסיק טיפול ולהישאר עם תת תריסיות בלתי מטופלת.
במקרים אחרים הטיפול נותר קבוע.
ביבליוגרפיה
Subclinical Hypothyroidism: A Review. Biondi B, Cappola AR, Cooper DS. JAMA. 2019 Jul 9;322(2):153-160
Hypothyroidism. Chaker L, Bianco AC, Jonklaas J, Peeters RP. Lancet. 2017 Sep 23;390(10101):1550-1562.
Diagnosis of and screening for hypothyroidism in nonpregnant adults. Douglas S Ross, Oct 2022. UpToDate.
*** מאמר זה אינו מחליף יעוץ אישי של רופא ***
רוצים יעוץ אישי? כאן יוצרים קשר