בנג'מין פרנקלין, ממייסדי ארצות הברית של אמריקה, צוטט כדלקמן: "אונקיה של מניעה שווה פאונד של טיפול" (1736).
הוא אמנם לא התייחס לנושאים רפואיים כאשר אמר זאת (ככל הידוע…) אך הדיוק של האמירה שלו מהדהד דרך כל תחומי החיים שלנו, והבריאות בכלל זה.
מהי בעצם "מניעה"?

מניעה היא נקיטה פעולה כדי לטרפד התרחשות מזיקה עתידית.
במילים פשוטות, אנו מבצעים משהו כיום כדי שתוצאות שליליות מבחינתנו לא תתרחשנה מחר.
מניעה היא תמיד מחשבה קדימה מתוך הבנה שאם נניח לדברים להתנהל באופן ספונטני לגמרי, אזי סביר להניח שתהיינה לכך השלכות גרועות.
באילו שטחי חיים אפשר לבצע מניעה?

למעשה, אפשר לבצע מניעה בכל אחד מתחומי החיים שלנו!
דוגמאות הן חינוך, חברה, בנייה, בטיחות בדרכים, פיננסים, ביטחון מידע וסייבר וכמובן… בריאות ורפואה.
אילו סוגי מניעה קיימים?

"מניעה" היא מושג שנשמע מופשט מאד ואולי קצת קשה לעיכול, ולכן מקובל לפרק אותה למספר סוגים.
מניעה ראשונית:
התערבות לפני שהבעיה בכלל קיימת, על מנת שהיא לא תופיע כלל.
מניעה שניונית:
איתור מוקדם של בעיה וטיפול בה כדי שהיא לא תתפתח לממדים גדולים ולסיבוכים.
מניעה שלישונית:
שיקום לאחר שכבר נגרם סיבוך וגם פעילות למניעה סיבוך חוזר.
אפשר דוגמאות שאינן מתחום הרפואה?

תחום הבטיחות בדרכים:
- מניעה ראשונית: הצבת תמרורים ורמזורים, סלילת כבישים רחבים ונוחים לנסיעה.
- מניעה שניונית: בלימה בזמן חירום (על-ידי הנהג או על-ידי המערכות של הרכב עצמו), או לחילופין ניידות משטרה שמסתובבות בכבישים ועוצרות רכבים שנוסעים באופן פרוע על הכביש.
- מניעה שלישונית: טיפול באנשים שנפגעו בתאונה, שיקום תשתית בכביש שנפגעה בעקבות תאונה.
תחום הפיננסים:
- מניעה ראשונית: תכנון תקציב אישי, עם הוצאות והכנסות צפויות, על מנת לאפשר השגת חיסכון ארוך-טווח ומניעת כניסה למצב של חוב.
- מניעה שניונית: זיהוי חריגה מן התקציב והתאמת ההוצאות וההכנסות למצב החדש, לפני שנכנסים למינוס משמעותי.
- מניעה שלישונית: טיפול במשבר שכבר קיים. יש מינוס ויש חובות, והמטרה כאן היא להגיע להסדרים עם הבנק ועם הנושים האחרים על מנת לפרוע בסופו של דבר את החובות ולהיחלץ מן המשבר.
מה עם דוגמאות מתחומי הבריאות והרפואה?

מניעת מחלות כלי הדם והלב:
- מניעה ראשונית: עידוד פעילות גופנית, תזונה בריאה, ואי-עישון אצל אנשים בריאים, וזאת במטרה למנוע היווצרות טרשת עורקים מלכתחילה.
- מניעה שניונית: ביצוע מדידות לחץ דם על מנת לזהות לחץ דם גבוה, ביצוע בדיקות דם במעבדה על מנת לזהות ערכי סוכר או כולסטרול גבוהים, תכניות להסברה כנגד נזקי העישון.
- מניעה שלישונית: תזונה דלת פחמימות וכולסטרול וכן שימוש בתרופות על מנת לנרמל ערכי סוכר וכולסטרול גבוהים, תזונה דלת מלח ושימוש בתרופות על מנת לנרמל ערכי לחץ דם גבוהים, תכניות לגמילה מעישון עבור מעשנים שרוצים להיגמל.
מניעת מחלות זיהומיות:
- מניעה ראשונית: חיסונים כנגד מחלות ויראליות וחיידקיות, שמירה על היגיינה של הידיים, חינוך והסברה למניעת מחלות מין.
- מניעה שניונית: בדיקות סקר לאיתור נשאים של דלקת כבד נגיפית מסוג C וכן HIV.
- מניעה שלישונית: טיפול בנשאים של מחלות שונות במגמה להשיג ריפוי (למשל דלקת כבד נגיפית מסוג C) או לכל הפחות לשמור על המחלה "על אש נמוכה" ולמנוע סיבוכים במידת האפשר (HIV).
מניעת שברים:
- מניעה ראשונית: עידוד פעילות גופנית לשמירה על חוזק העצם ושיווי משקל, תזונה עתירת חלבון וסידן, צריכה מספקת של ויטמין D.
- מניעת שניונית: ביצוע בדיקת צפיפות עצם לאיתור "אוסטאופורוזיס" וטיפול תרופתי במקרים בהם בעיה כזו מתגלה.
- מניעה שלישונית: לאחר שנגרם שבר – שיקום על מנת לחזור לפעילות תקינה במידת האפשר וכן מניעת שברים חוזרים.
מדוע בכלל להתאמץ ולמנוע מחלות?

נפתח בדוגמה הלקוחה דווקא מעולם הבטיחות בדרכים.
כידוע, מרחק העצירה (מרחק התגובה + מרחק הבלימה) הוא המרחק שעובר הרכב מן הרגע בו הנהג מחליט שהוא צריך לבלום לבין הרגע בו הרכב מגיע לעצירה מלאה ומוחלטת, ומה שמשפיע עליו יותר מכל הוא מהירות הנסיעה.
אתם נוהגים בכביש במהירות 70 קמ"ש, והרכב אשר לפניכם עוצר בפתאומיות!
על-פי נתוני משרד התחבורה, מרחק העצירה שלכם יהיה 47 מטרים, בממוצע (בהנחה שהתנאים הם טובים, כלומר הכביש אינו חלק, הבלמים ברכבכם הינם תקינים, ואתם לא משחקים בסלולרי שלכם וגם לא נתונים תחת השפעת אלכוהול). מה זה אומר?
- אם שמרתם על מרחק מספק מן הרכב שלפניכם, ותזהו את העצירה הפתאומית כבר ממרחק 50 מטרים ומעלה, אזי תצליחו להתחמק ממפגש "פגוש אל פגוש"!
- לעומת זאת, אם שמרתם על מרחק של 20 מטרים בלבד מן הרכב שלפניכם, אזי במהירות של 70 קמ"ש (בה אתם נוהגים) לא תצליחו לבלום בזמן (ולא יעזור בית דין) ותהיו חלק מתאונת דרכים בלתי סימפטית בעליל אשר קשה לצפות מראש את תוצאותיה…
מהו הדמיון למניעת מחלות?
כאשר אנו מבצעים מניעה ראשונית, הרי אנו דואגים לשמור על מרחק גדול מן המחלות שלפנינו, ולכן אנו מפחיתים מאד את הסיכון להתנגש בהן! לעומת זאת, אדישות והזנחה מוודאים שהמרחק בינינו לבין המחלות ילך ויתקצר, עד שההתנגשות תהיה בלתי נמנעת.
אולי "לי זה לא יקרה"?

בוקר טוב לכל התמימים, והנה הנתונים הסטטיסטיים:
- יתר לחץ דם: שליש מן האוכלוסייה הבוגרת
- עישון: חמישית מן האוכלוסייה הבוגרת
- סוכרת: כמעט עשירית מן האוכלוסייה הבוגרת
- מחלות כלי הדם והלב: הסיבה מס' 2 לתמותה בישראל (אחרי סרטן). עד גיל 75 אצל 30% מן הנשים ואצל 40% מן הגברים יש מחלת לב מתועדת!
- הסיכון של אישה לשבור עצם במהלך חייה הוא כ-50%, כלומר מחצית מן הנשים צפויות לשבור!
.
אולי "נחצה את הגשר כשנגיע אליו"?

יש הטוענים כי אם וכאשר המחלה "תתקוף אותם", הם יסמכו על הרופאים ועל מערכת הבריאות ש"תבריא אותם".
זהו העת להתעורר ולהבין משהו חשוב:
כאשר נגרם כבר נזק משמעותי, אזי שום רופא, שום תרופה ושום ניתוח – לא יצליחו להחזיר את המצב לקדמותו, והנה שתי דוגמאות מני רבות:
- 60-70% מן האנשים ששוברים את צוואר הירך לעולם אינם שבים למצב התפקודי בו היו טרם קרות השבר!
- אם כבר מתרחש התקף לב ("אוטם שריר הלב"), פירוש הדבר הוא שחלק משריר הלב מת, ולכן אפילו אם אדם כזה עובר צנתור ופותחים אצלו חסימה בעורקי הלב, עדיין הלב לאחר התקף הלב הוא לא בדיוק הלב שלפניו…
בסיכום

שום אדם שפוי אינו רוצה להגיע למצב של סבל, נכות או מצב סיעודי.
עם זאת, עצם הרצון הוא ממש בלתי מספיק, ויש לחתור למען בריאות טובה ללא לאות, כמו לקראת כל מטרה אחרת בחיים שלנו.
לכן:
- הכי טוב זה לבצע מניעה ראשונית באמצעות אורח חיים בריא ולמנוע מלכתחילה הופעת מחלות.
- אם כבר הופיעה תחלואה, אזי לבצע מניעה שניונית, כלומר לטפל במחלה ולמנוע סיבוכים.
- אם כבר קיימים סיבוכי מחלה, לכל הפחות יש להשתדל למנוע סיבוכים נוספים ולנסות לשקם את המצב הקיים.
הנקודה המפתיעה היא ששתי סיבות המוות הנפוצות ביותר בישראל – סרטן ומחלות כלי הדם והלב – חולקות גורמי סיכון משותפים, כגון עישון, השמנה וסוכרת, יתר לחץ דם והפרעה במאזן שומני הדם, וזאת במנגנונים מרתקים. מסיבה זו, הקפדה על אורח חיים בריא בהיבט העדר עישון, הקפדה על משקל גוף תקין, פעילות גופנית סדירה ו"תזונה ים תיכונית" – זהו המתכון הבטוח ביותר לחיים בריאים, טובים וארוכים.
בהצלחה!
ביבליוגרפיה
- ACCF/AHA 2009 Performance Measures for Primary Prevention of Cardiovascular Disease in Adults: A Report of the American College of Cardiology Foundation/American Heart Association Task Force on Performance Measures (Writing Committee to Develop Performance Measures for Primary Prevention of Cardiovascular Disease) Developed in Collaboration With the American Academy of Family Physicians; American Association of Cardiovascular and Pulmonary Rehabilitation; And Preventive Cardiovascular Nurses Association: Endorsed by the American College of Preventive Medicine, American College of Sports Medicine, and Society for Women's Health Research. Redberg RF, Benjamin EJ, Bittner V, et al. Journal of the American College of Cardiology. 2009;54(14):1364-405..
- Clinical Preventive Medicine in Primary Care: Background and Practice: 1. Rationale and Current Preventive Practices. Hensrud DD. Mayo Clinic Proceedings. 2000;75(2):165-72.
- Primary Prevention of Ischaemic Heart Disease: Populations, Individuals, and Health Professionals. Gupta R, Wood DA. Lancet (London, England). 2019;394(10199):685-696.
- Inconsistencies in the Classification of Preventive Interventions. Froom P, Benbassat J. Preventive Medicine. 2000;31(2 Pt 1):153-8.
- Skin Cancer: Primary, Secondary, and Tertiary Prevention. Part II. Rojas KD, Perez ME, Marchetti MA, et al. Journal of the American Academy of Dermatology. 2022;87(2):271-288. 6.
- Secondary and Tertiary Prevention: Medical Rehabilitation. Fieten KB, John SM, Nowak D. Handbook of Experimental Pharmacology. 2022;268:449-470.
- Applications of Technological Solutions in Primary Ways of Preventing Transmission of Respiratory Infectious Diseases-a Systematic Literature Review. Leite GS, Albuquerque AB, Pinheiro PR. International Journal of Environmental Research and Public Health. 2021;18(20):10765.
- Primary, Secondary, and Tertiary Prevention of Congenital Cytomegalovirus Infection. Sartori P, Egloff C, Hcini N, et al. Viruses. 2023;15(4):819.
- Rates of Recovery to Pre-Fracture Function in Older Persons With Hip Fracture: An Observational Study. Tang VL, Sudore R, Cenzer IS, et al. Journal of General Internal Medicine. 2017;32(2):153-158.
- Determinants of Lack of Recovery From Dependency and Walking Ability Six Months After Hip Fracture in a Population of People Aged 65 Years and Over. González Marcos E, González García E, González-Santos J, et al. Journal of Clinical Medicine. 2022;11(15):4467.
- Factors Predicting Mobility and the Change in Activities of Daily Living After Hip Fracture: A 1-Year Prospective Cohort Study. Mariconda M, Costa GG, Cerbasi S, et al. Journal of Orthopaedic Trauma. 2016;30(2):71-7.
- https://meyda.education.gov.il/files/Curriculum/high-school/download/traffic-s10-response-time-and-stopping-distance.pdf
- Cardiovascular Disease and Cancer: Shared Risk Factors and Mechanisms. Wilcox NS, Amit U, Reibel JB, et al. Nature Reviews. Cardiology. 2024;21(9):617-631.
- Shared Risk Factors in Cardiovascular Disease and Cancer. Koene RJ, Prizment AE, Blaes A, Konety SH. Circulation. 2016;133(11):1104-14.
- Atherosclerosis, Diabetes Mellitus, and Cancer: Common Epidemiology, Shared Mechanisms, and Future Management. Katsi V, Papakonstantinou I, Tsioufis K. International Journal of Molecular Sciences. 2023;24(14):11786.
*** מאמר זה אינו מחליף יעוץ אישי של רופא ***
רוצים יעוץ אישי? כאן מתאמים