המלצה חמה:
לקרואו מאמר זה רק לאחר שקראתם את שני המאמרים הקודמים הסדרה: המאמר הראשון המסביר על כל הסוגיות החשובות בתחום לחץ הדם הגבוה, והמאמר השני המתאר את כל שיטות הטיפול שאינן תרופתיות.
המאמר הנוכחי מתרכז רק בטיפול התרופתי ביתר לחץ דם, באמצעות הצגת מיתוסים (דעות קדומות ואמונות טפלות) המנופצים בזה אחר זה.
מיתוס: תרופות לטיפול בלחץ דם מתחילים כ"מוצא אחרון"
שטות מוחלטת.
כל איגודי הבריאות המובילים בעולם, ובהם איגוד הלב האמריקני והחברה האירופאית ללחץ דם, קובעים חד משמעית שיש לטפל בערכי לחץ דם שהם 140/90 ומעלה (די בכך שאחד המדדים מתקיים, כלומר מספיק 140 סיסטולי או 90 דיאסטולי).
הסיבות לכך הן:
- היעילות הגבוהה של תרופות בהורדת לחץ דם
- מחקרים שמוכיחים כי התרופות הללו מצליחות להפחית סיבוכי לחץ דם גבוה
- העדר התלות בכוח הרצון (בניגוד לשינוי אורחות חיים, שם יש הכרח בכוח רצון חזק כדי לשנות הרגלים רעים ולהמירם בהרגלים טובים).
מי שיתייחס לתרופות בתור "מוצא אחרון", סביר להניח שגופו יספוג ערכי לחץ דם גבוהים לאורך שנים, מה שצפוי לפגוע בעורקים ובאיברים השונים המסופקים על-ידם, קרי סיכון גבוה בהרבה לסיבוכים כגון התקפי לב, שבץ מוחי, מחלות כליה ושאר מרעין בישין.
אל תתבלבלו:
כל הסיבוכים הנ"ל הם בלתי הפיכים, כלומר לאחר שמתרחש התקף לב, חלק משריר הלב פשוט מת, ולכן הלב אינו חוזר לעולם ליכולת המקורית שלו. בדיוק באותו האופן, שבץ מוחי פירושו שחלק מרקמת המוח מת, וכידוע אין חזרה מעולם המתים…
מיתוס: חשיבות הטיפול היא רק "להשתפר ביחס לעצמך"
לא נכון.
"השתפרתי ביחס לעצמי" היא גישה מקסימה לפיתוח יכולות וכישורים ("קודם הילד ידע רק ללכת וכעת הוא מסוגל גם לרוץ"), אך ממש בלתי מספיקה ככל שמדובר באיזון לחץ הדם.
הסיבוכים של מחלה זו נגזרים מן הערכים המוחלטים של לחץ הדם לאורך זמן, ולכן אפילו אם אדם השתפר מ-180/110 עד 150/95, הוא עדיין יהיה חשוף לסיבוכים, משום ש-150/95 הוא לחץ דם הגבוה משמעותית מערכי לחץ דם שנחשבים למאוזנים.
הסיבוכים של לחץ דם גבוה אינם נובעים ממידת השיפור בהשוואה לערכי לחץ דם קודמים, אלא מתוך הערכים המוחלטים, ואם לא הגעתם לערכים טובים מספיק אזי הגוף שלכם לא יעניק לכם "פרס על התקדמות ראויה לציון".
מיתוס: אני מטופל תרופתית = אני מאוזן
לא נכון.
יש אנשים רבים הנוטלים טיפול תרופתי להורדת לחץ דם, ובכל זאת הם לא מאוזנים.
להלן הסיבות הנפוצות:
- אי ביצוע מדידות: מי שמודד "פעם בתקופה" אינו יכול לדעת אם הוא מאוזן או לא. זכרו כי "אני מרגיש טוב" הוא לא אינדיקציה לאיזון טוב של לחץ הדם, בשום פנים ואופן.
- נטילת מינון יומי נמוך מדי של תרופות: בכל התרופות יש מינון התחלתי כלשהו ויש גם מינון מרבי, ולעתים הפער ביניהם גדול מאד. חלק מן האנשים מתאזן תחת מינון מינימלי אך חלק אחר דורש מינון גבוה יותר.
- נטילה לא קבועה של טיפול: יתר לחץ דם היא מחלה כרונית ולכן היא דורשת טיפול קבוע. מי שנוטל פעם-פעמיים בשבוע, שלא יופתע אם ערכי לחץ הדם "חוגגים"…
מיתוס: לא חשוב באיזו תרופה מטפלים
דווקא כן חשוב.
ההמלצה הגורפת היא להתחיל טיפול בתרופות מן המשפחות הבאות:
- תיאזידים (Thiazides): סוג של משתנים. הם מאיצים אובדן נתרן ובעקבותיו אובדן מים בכליה.
- חוסמי תעלות סידן (Calcium Channel Blockers): מרחיבי עורקיות
- חוסמי קולטני אנגיוטנסין (Angiotensin Receptor Blockers = ARB's)
- חוסמי האנזים המהפך (Angiotensin Converting Enzyme Inhibitors = ACE Inhibitors)
קבוצות 3 ו-4 הן תרופות בעלות מנגנון פעולה דומה (אך לא זהה) ושתיהן עובדות על מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון. נקדיש מספר מילים להסבר על מערכת זו, אבל ממש "על קצה המזלג":
- הכבד מייצר חלבון בשם אנגיוטנסינוגן, והכליה מפרישה חומר בשם רנין שהופך את האנגיונטסינוגן לאנגיוטנסין 1.
- בריאות, אנגיוטנסין 1 הופך לאנגיוטנסין 2 באמצעות "זרז" שנקרא "האנזים המהפך" (Angiotensin Converting Enzyme).
- לאנגיוטנסין 2 יש שתי תכונות בולטות, והן כיווץ כלי דם וגירוי להפרשת הורמון בשם אלדוסטרון מבלוטות שנקראות אדרנלים (יותרת הכליה).
- אלדוסטרון מגביר בכליה ספיגה של נתרן ובעקבותיו גם מים, ולכן הוא מעלה לחץ דם.
- מכאן נגזר כי כל תרופה המעכבת ייצור אנגיוטנסין 2 (כמו מעכבי האנזים המהפך) או מפחיתה את השפעתו של אנגיוטנסין 2 (כמו חוסמי קולטני אנגיוטנסין) – צפויה לשפר ערכי לחץ דם..
מדוע דווקא המשפחות הללו נבחרו להיות "הרביעייה המובילה" בתחום הטיפול התרופתי ביתר לחץ דם?
- יעילות משמעותית בהפחתת לחצי דם וגם מניעת סיבוכי לחץ דם גבוה
- פרופיל בטיחות טוב, כלומר מיעוט יחסי של תופעות לוואי
מהן תופעות הלוואי של המשפחות הללו?
תיאזידים: עלולים לגרום לעתים לירידה בנתרן ובאשלגן (מלחים) בדם ולעלייה בחומר שנקרא "חומצת שתן" (Urid Acid).
חוסמי תעלות סידן: נפיחות תת עורית, שנקראת גם "בצקת", ובולטת יותר בשוקיים, קרסוליים וכפות הרגליים.
חוסמי קולטני אנגיוטנסין וחוסמי האנזים המהפך: באנשים עם תפקוד כליות לא אופטימלי הם עלולים להעלות את רמת האשלגן בדם ולהחמיר את תפקוד הכליות, וחוסמי האנזים המהפך עלולים גם לגרום לשיעול.
יש לציין כי התופעות הנ"ל אמורות להיות הפיכות עם הפסקת נטילת התרופות.
האם אפשר בבקשה לקבל כמה שמות?
שימו לב: להלן השמות ה"גנריים" (הכימיים) של התכשירים הנפוצים ולא השמות המסחריים.
תיאזידים: Hydrochlorothiazide
חוסמי תעלות סידן: Lercanidipine, Amlodipine
חוסמי האנזים המהפך: Enalapril, Captopril, Ramipril
חוסמי קולטני אנגיוטנסין: Losartan, Candesartan, Valsartan
קיימות משפחות נוספות של תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה, ואנו לא נסקור את כולן במאמר הנוכחי, אך בכל זאת נזכיר עוד שתי משפחות – חוסמי בטא וחוסמי אלפא. שתי אלה אינן תרופות מן השורה הראשונה, אולם הן נפוצות מאד בפרקטיקה היומיומית ועשויות להתאים למקרים ספציפיים, כדלקמן:
חוסמי אלפא טובים במיוחד למקרים בהם במקביל ללחץ הדם קיימת גם הגדלה של הערמונית (הפרוסטטה) ותסמינים בשל כך (כמו למשל תכיפות ודחיפות במתן שתן, זרם שתן חלש, התרוקנות חלקית בלבד של השלפוחית וכו'). הם גם נמצאים בשימוש במקרי לחץ דם גבוה אשר עמיד למספר תרופות אחרות.
חוסמי בטא מתאימים לאנשים עם בעיות בלב מן הסוגים הבאים: הפרעות קצב מן הסוג המהיר (למשל פרפור פרוזדורים), מחלת העורקים הכליליים של הלב (למשל לאחר התקף לב או מחלת לב איסכמית) או אי ספיקת לב.
מיתוס: עדיף להעלות מינון של תרופה קיימת מאשר להוסיף תרופה חדשה
לא מדויק.
ניתן להעלות מינון של תרופה קיימת, ויתכן שזה ישפר את לחצי הדם, אך ככל שמעלים את המינון כך "התועלת השולית פוחתת".
מה פירוש הדבר?
- נניח שתרופה מסוימת מגיעה בשני מינונים: 1 מ"ג ו-2 מ"ג.
- נניח שהתחלנו ליטול 1 מ"ג/יום ולחץ הדם הסיסטולי ירד מ-160 ל-150.
- אם נכפיל את המינון מ-1 ל-2 מ"ג/יום, אזי סביר להניח שלחץ הדם לא ירד מ-150 ל-140 אלא ירד במידה פחותה.
- לעומת זאת, הוספת תרופה ממשפחה אחרת צפויה לשפר את לחץ הדם במידה רבה יותר.
מיתוס: מגיעים לאיזון ואז מפסיקים טיפול
רעיון גרוע.
לחץ דם גבוה הוא לא זיהום בגוף, בו ניתן לטפל באנטיביוטיקה במשך מספר ימים, ולאחר שהחיידקים מחוסלים אזי הטיפול מופסק.
לחץ דם גבוה הוא מחלה כרונית. אם תפסיקו את הטיפול במכה אחת, לא זו בלבד שערכי לחץ הדם יחזרו לרמה הקודמת, אלא שהעלייה המהירה בערכים היא אפילו מסוכנת, ובמקרים מסוימים עלולה לגרום לסיבוכים חריפים כגון שטף דם מוחי.
יחד עם זאת, יש מקרים בהם כן ניתן להפסיק טיפול תרופתי, וזאת בתנאי שמתקיימים כל התנאים הבאים:
- זה מבוצע באישור ובליווי רופא! אין לבצע גמילה על דעת עצמך…
- את/ה מטופל/ת בתרופה בודדת ללחץ הדם (או לכל היותר 2 תרופות).
- לחצי הדם (תחת הטיפול) הם מעולים או אפילו על הצד הנמוך.
- לאחר הפסקת הנטילה יש לבצע מעקב הדוק אחר לחצי הדם כדי לוודא שהם נותרים מאוזנים.
*** מאמר זה אינו מחליף יעוץ אישי של רופא ***
רוצים יעוץ? כאן מתאמים
ביבליוגרפיה
2025 AHA/ACC/AANP/AAPA/ABC/ACCP/ACPM/AGS/AMA/ASPC/NMA/PCNA/SGIM Guideline for the Prevention, Detection, Evaluation, and Management of High Blood Pressure in Adults: A Report of the American College of Cardiology/American Heart Association Joint Committee on Clinical Practice Guidelines. Journal of the American College of Cardiology. 2025. Jones DW, Ferdinand KC, Taler SJ, et al.
Initial Treatment of Hypertension. The New England Journal of Medicine. 2018. Taler SJ.
Arterial Hypertension. Lancet. 2021. Brouwers S, Sudano I, Kokubo Y, Sulaica EM.
Blood Pressure-Lowering Efficacy of Antihypertensive Drugs and Their Combinations: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomised, Double-Blind, Placebo-Controlled Trials. Lancet. 2025. Wang N, Salam A, Pant R, et al.
Advancing Antihypertensive Drug Development. British Journal of Pharmacology. 2025. Pu F, Liu Y, Ahmed FZ, et al.
New Pharmacological Therapies for Hypertension. Current Opinion in Nephrology and Hypertension. 2026. Saxena M, He FJ, Caulfield MJ.
Evaluation of the Stopping Angiotensin Converting Enzyme Inhibitor Compared to Angiotensin Receptor Blocker (STOP ACEi Trial) in Advanced and Progressive Chronic Kidney Disease. Kidney International. 2024. Bhandari S, Mehta S, Khawaja A, et al.
Comprehensive Comparative Effectiveness and Safety of First-Line Antihypertensive Drug Classes: A Systematic, Multinational, Large-Scale Analysis. Lancet. 2019. Suchard MA, Schuemie MJ, Krumholz HM, et al.
First-Line Diuretics Versus Other Classes of Antihypertensive Drugs for Hypertension. The Cochrane Database of Systematic Reviews. 2023. Reinhart M, Puil L, Salzwedel DM, Wright JM.
Association Between Renin-Angiotensin System Blockade Discontinuation and All-Cause Mortality Among Persons With Low Estimated Glomerular Filtration Rate. JAMA Internal Medicine. 2020. Qiao Y, Shin JI, Chen TK, et al.