תור פרטי לאנדוקרינולוג בתוך ימים ספורים בלבד

ד"ר משה זילבר אנדוקרינולוג

מה מותר לסוכרתיים לאכול ומה אסור?

תוכן עניינים

אין סוכרתי שלא שאל שאלה זו, ולא פעם אחת אלא פעמים רבות מאד.

לשאלה זו יש דווקא תשובה פשוטה, ועם זאת, רבים פשוט מתעלמים ממנה ובוחרים בשיטות אחרות, פחות טובות משמעותית.

כהכנה למאמר זה, מומלץ מאד לקרוא את המאמר הקצרצר תזונה בסוכרת – ניפוץ המיתוסים ונטרול השקרים.

ועכשיו, מתחילים.

שיטת בת היענה

שיטת בת היענה

מהו המוטו?

"אעשה את עצמי כאילו אין לי סוכרת, ואז אולי הסוכרת תתעלם ממני".

 

איך זה נראה תכלס?

אוכלים הכול (או כמעט הכול), כאילו אין סוכרת, ובעיקר כאילו אין מחר.

 

מהם היתרונות?

נהנים בהתחלה. רק בהתחלה.

 

מהם החסרונות?

מדובר ב"התאבדות תזונתית".

סוכרת היא לא מחלה שמאיימת, אלא אחת שנושכת. ככל שערכי הסוכר גבוהים יותר במשך זמן ארוך יותר, כך הסיכון להופעת סיבוכי המחלה הולך ועולה. הסיבוכים נובעים בעיקר מפגיעה בכלי דם, בתחילה כלי דם קטנים ואחר-כך גם כלי דם גדולים. היות שאין איבר בגוף שלא מקבל אספקת דם שוטפת, אין איבר שהוא חסין בפני נזקי הסוכרת. אנשים כאלו חווים תכופות פגיעה בעיניים עד גרימת עיוורון, פגיעה ברגליים עם אובדן תחושה ובמקרים קשים הופעת פצעים וצורך בכריתה, החמרה בתפקוד הכליות, התקפי לב, שבץ מוחי ועוד.

בקיצור, שומר נפשו ירחק…

 

שיטת התפריט הקבוע

שיטת התפריט הקבוע

מהו המוטו?

"אני נצמד לתפריט קבוע ולא סוטה ממנו".

 

איך זה נראה תכלס?

בונים תפריט קבוע, על-סמך ייעוץ דיאטן/ית או על-סמך מידע שאוספים ממקורות אחרים, ופשוט נצמדים לאותו התפריט באש ובמים.

 

מהם היתרונות?

אם התפריט באמת מוצלח, יכול להיות שהוא אכן מאפשר שמירה על ערכי סוכר מאוזנים.

 

מהם החסרונות?

  • זה חדגוני ומשעמם, וידוע כי שעמום מקשה על התמדה לאורך זמן.
  • הפסד היכולת ליהנות ממגוון גדול של מזונות.
  • כשנקלעים לסיטואציות בהן אוכלים מחוץ לבית (ובמיוחד בחו"ל) – התעקשות להיצמד לתפריט תגרום לאדם להישאר רעב.

 

שיטת הרשימה השחורה

שיטת הרשימה השחורה

מהו המוטו?

"אני תמיד נמנע מפריטים מסוימים, ואוכל את כל היתר".

 

איך זה נראה תכלס?

אם שיטת התפריט הקבוע היא "מה כן", אז שיטת הרשימה השחורה היא "מה לא".

בדרך-כלל, "הרשימה השחורה" מכילה מזונות עתירי פחמימות כגון ממתקים, עוגות, חלק מן הפירות, אולי מוצרי בצק (לכל הפחות חלקית) ועוד.

 

מהם היתרונות? מהם החסרונות?

כאן חל "חוק השמיכה הקצרה".

  • כאשר "הרשימה השחורה" היא ארוכה, אזי מצד אחד מצליחים להימנע מאכילת מזונות עתירי פחמימות, וקיים סיכוי טוב לשמירה על רמת סוכר טובה בדם, אך מן הצד האחר מגבילים מאד את התפריט שלנו, ומגיעים למעשה לשיטת התפריט הקבוע (אשר תוארה בסעיף קודם).
  • מאידך גיסא, כאשר "הרשימה השחורה" היא קצרה, אזי ההיפך הוא הנכון: אמנם הגיוון הוא גדול (על כל היתרונות הכרוכים בכך), אך קיים סיכון גבוה ל"הסתננות" מאכלים המעלים משמעותית את רמת הסוכר בדם, כלומר זה מתקרב לשיטת בת היענה (אשר תוארה בסעיף הראשון).

שיטת המדידה

מדידת סוכר

מהו המוטו?

"אני לא מניח הנחות ולא נצמד להמלצות גנריות, אלא מודד את הסוכר בדם בתגובה לאכילת מזונות מגוונים ולומד בדיוק איך כל מזון משפיע עלי אישית".

 

איך זה נראה תכלס?

לפנינו שלושה סוכרתיים – בילי, גילי ולילי.

שלושתם מקבלים לאכול בדיוק את אותן מנות צ'יפס הזהות בגודלן ובהרכבן.

להלן מדידות הסוכר בדם (מ"ג/ד"ל) אצל החברים, לפני האכילה ושעה אחת אחריה.

 

לפני האכילה

לאחר האכילה

עלייה ברמת הסוכר

בילי

78

179

101

גילי

110

168

58

לילי

83

127

44

הלקח הראשון הוא שזו שגיאה להסתמך על "המלצה גנרית" בנוגע להשפעת מזון זה או אחר על רמת הסוכר האישית. רק ניסוי וטעיה אישיים מדגימים לכל אחד איך משפיע עליו כל סוג של מזון.

מהי הסיבה להבדלים?

כל אדם שונה מן האחר במובנים רבים, ואין סיבה שהתנהגות הסוכרים תהיה זהה בין אנשים שונים. שני הגורמים המשמעותיים ביותר ביצירת הבדלים בין סוכרתיים שונים הם:

  • רזרבת אינסולין שונה
  • טיפול תרופתי שונה (סוג ומינון)

עדיין נותרנו עם שאלה חשובה: כאשר ערכי הסוכר "לפני" ו"אחרי" נמצאים בידינו, איך נדע אם מצבנו טוב או לא?

ההמלצות של האיגודים המקצועיים (בנוגע לרמות סוכר רצויות בסוכרתיים) עוסקות רק ב:

  • רמת סוכר אופטימליות בצום (עד 130 מ"ג/ד"ל)
  • רמת סוכר אופטימלית 1-2 שעות לאחר אכילה (עד 180 מ"ג/ד"ל)

אולם, מה בנוגע לשיעור העלייה ברמת הסוכר?

שימו לב להבדל בין בילי לבין לילי: אצל האחד הסוכר עלה ב-101 מ"ג/ד"ל ואצל האחרת הוא עלה ב-44 מ"ג/ד"ל בלבד!

עדיין אין קונצנזוס עולמי בנוגע לסוגיה זו, אך ככל שנאספים עוד ועוד נתונים באמצעות ניטורי סוכר רציפים, כך הולכת התמונה ומתבהרת. כבר כיום, יש אשר ממליצים להתייחס לעליות סוכר בעקבות אכילה (אצל סוכרתיים) באופן הבא1:

  • עלייה עד 60 מ"ג/ד"ל: מצב תקין
  • עלייה של 60-100 מ"ג/ד"ל: מצב בינוני
  • עלייה מעל 100 מ"ג/ד"ל: מצב לא טוב

 

מהם החסרונות של שיטת המדידה?

זה דורש מדידות בשלבים התחלתיים, עד אשר לומדים איך כל סוג מזון משפיע (זכרו כי מרבית האנשים אינם אוכלים מאות מאכלים שונים בשבוע, ולכן המאמץ אינו קשה כפי שעלול להצטייר…)

 

מהם היתרונות של שיטת המדידה?

  • זו השיטה היחידה בה מבוצעת התאמה אישית של תפריט לאדם.
  • השיטה מאפשרת לאדם לצרוך מגוון רחב של מזונות, עם כל היתרונות הגלומים בכך.

לתיאום תור לד"ר זילבר ובירורים נוספים:

ביבליוגרפיה

*** מאמר זה אינו מחליף יעוץ אישי של רופא ***

אהבת? יהיה נחמד לשתף...