תור פרטי לאנדוקרינולוג בתוך ימים ספורים בלבד

לא מצליחים לרדת במשקל? אולי אלה הן הסיבות…

תוכן עניינים

תפיסה מס' 1: המטבוליזם שלי איטי

שמן אוכל מעט

תמר, אשר סובלת מהשמנה משמעותית, מספרת: "יש לי חילוף חומרים איטי. אני רק מריחה אוכל וכבר תופחת".

האמת היא שתמר אינה לבד.

תפיסה זו של "חילוף חומרים (מטבוליזם) איטי" הוא סופר-נפוצה. למעשה, היא נפוצה עד כדי כך שלא היה מנוס אלא לבחון אותה באופן מדעי.

והנה, כאשר הדברים נבדקו מדעית, התברר כי לא זו בלבד שחילוף החומרים אצל שמנים אינו איטי יותר, אלא הוא אפילו מהיר יותר מאשר אצל אנשים במשקל גוף תקין…

רגע, איך זה יתכן?!

האמת היא שזה דווקא הגיוני מאד, והנה ההסבר:

אריאל, בעל משקל גוף תקין (נניח שהוא שוקל 75 ק"ג) הולך במשך שעה בדיוק למרחק של 6 ק"מ. בהליכה זו הוא "שורף" כמות מסוימת של קלוריות.

למחרת, אריאל יוצא שוב לצעידה הקבועה שלו, כלומר לאותו מרחק ובאותו הקצב בדיוק (בודקים אותו עם סטופר…), אבל הפעם על גבו של אריאל יש תרמיל במשקל של 25 ק"ג.

האם לדעתכם כמות האנרגיה שהגוף של אריאל ישרוף הפעם תהיה זהה לזו של אתמול או שהיא תהיה גדולה יותר?

ובכן, לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שכאשר אתה סוחב על עצמך עוד שליש ממשקל גופך (25 ק"ג הם שליש מ-75 ק"ג) אזי תצרוכת האנרגיה שלך תהיה גדולה יותר בהשוואה למצב בו אתה הולך (באותו הקצב ולאותו המרחק) בלי שום משא על הגב… 

מהו הקשר בין אריאל לבין השמנה?

אדם הסובל מהשמנה של 25 ק"ג מעל למשקל התקין שלו, סוחב על עצמו משקל זה לא שעה אחת ביום אלא כל היום וכל יום ויום, 24/7. הגוף שלו חייב להביא בחשבון משקולת זו, ולכן השרירים שלו עובדים קשה יותר, הלב מתאמץ יותר, הכבד והכליות מתאמצים יותר. התוצאה היא שהגוף משקיע יותר אנרגיה.

כל זה נכון הן במנוחה והן במאמץ, כלומר: כשאדם רזה ואדם שמן מבצעים בדיוק את אותו המאמץ הגופני, אזי האדם השמן יוצא יותר אנרגיה, גם משום שהוא מתאמץ יותר בעת הפעילת הגופנית.

בכמה "יותר אנרגיה" מדובר?

זה כמובן תלוי במידת ההשמנה, וערכים של 20-35% יותר הם נפוצים מאד.

רגע, ומה בנוגע למחלות שבהן קיימת ירידה בחילוף החומרים?

ובכן, יש מחלות בהן חילוף החומרים הוא איטי יותר, כמו למשל תת תריסיות, אבל:

  1. קל מאד לאתר את הבעיה באמצעות בדיקת דם פשוטה המבוצעת בכל קופות החולים.
  2. לפני שאתם רצים לבצע, דעו כי לרוב המכריע של האנשים הסובלים מהשמנה אין כלל הפרעה בתפקוד בלוטת התריס.
  3. לאלו שהבעיה קיימת אצלם – אם הם "מאוזנים" היטב באופן תרופתי, הדבר אינו אמור להפריע לירידה במשקל.

בשורה התחתונה: אצל אנשים שמנים אין חילוף חומרים איטי יותר בהשוואה לאנשים שאינם שמנים.

.

תפיסה מס' 2: אוכל כציפור אך נראה כמו פיל

האם זה נכון שאנשים שמנים אוכלים מעט ובכל זאת משמינים?

במילה אחת: לא. 

בשתי מילים: ממש לא.

המדע מראה שאנשים שמנים אוכלים הרבה,  וזו הסיבה המרכזית להשמנה שלהם.

הבעיה שהודגמה במחקרים חוזרים ונשנים היא שהם פשוט לא מספרים את האמת אלא ממעיטים בכמות המזון שהם צרכו. למעשה, ככל שדרגת ההשמנה הייתה גדולה יותר, כך הנטייה לדווח על תצרוכת קלורית נמוכה מן האמיתית – הייתה גדולה יותר.

עד כמה זה חמור?

תשפטו בעצמכם: שמנים מדווחים על 30-50% פחות מזון ממה שהם באמת צורכים. הפער יכול לעמוד בקלות על 1,000 קלוריות ביום וגם יותר מכך! נו, זה הרבה או שזה המון?

איך ניתן לדעת כמה מזון אנשים צרכו באמת?

אחת השיטות הנפוצות היא שימוש ב"מים כבדים" (נוזל המכיל איזוטופים מיוחדים – חמצן כבד ומימן כבד) אשר כל הנבדקים שותים תחת פיקוח, ועל פי הריכוז שלהם בשתן, ברוק ובדם ניתן לדעת מה הייתה הצריכה הקלורית האמיתית. השיטה נקראת Doubly Labeled Water = DLW, למי שמעוניין לקרוא.

האם הדיווח החסר נובע משקר מכוון?

בדרך כלל לא. הפער בין הדיווח לבין המציאות נובע על-פי-רוב מאומדן לקוי.

האם רק אנשים הסובלים מעודף משקל מדווחים על צריכת מזון נמוכה מן האמיתית?

לא, אך ככל שדרגת ההשמנה היא גדולה יותר, כך האנשים נוטים יותר לטעות בדיווח. 20-25% מן האנשים באוכלוסייה טועים (כלפי מטה) בדיווח כמות המזון שהם צורכים, ו"גורם הסיכון" המרכזי לדיווח שגוי הוא השמנה.

.

תפיסה מס' 3: קורע את עצמי בחדר כושר אך לשווא…

עושה ספורט לא יורד במשקל

באחד המחקרים בהם נבדקו מעל 6,000 נבדקים בוגרים, נמצא כי אנשים עם השמנת יתר דיווחו על ממוצע אימון גופני של 46.5 דקות ביום בעצימות בינונית-גבוהה, אך מכשירי ניטור שהם לבשו ואשר תיעדו פעילות גופנית הצליחו לתעד רק ממוצע של 3.7 דקות ביום. במילים פשוטות, בדיווח הם הגדילו פי 12 את היקף הפעילות הגופנית שלהם ביחס למציאות….

אגב, גם אנשים בעלי משקל גוף תקין דיווחו יותר ממה שהם עשו אך הפער היה קטן יותר.

גם כאן, בדומה לעניין התזונה, הסיבה לדיווח הלקוי הוא בדרך כלל לא רצון לשקר, אלא פשוט מודעות עצמית לקויה, כלומר האדם אינו מצליח לתעד באופן קרוב למציאות את מה שהוא עושה.

אז מה בשורה התחתונה?

המאמר אינו פותר את כל בעיות ההשמנה, אך הוא בהחלט מציג 3 תפיסות שגויות לחלוטין הנפוצות מאד בקרב הסובלים מהשמנה.

כל עוד אנשים לא מכירים בתפיסה השגויה שלהם, הם ימשיכו לעשות את אותן הטעויות שוב ושוב ולא ישתפרו:

  • מי שסבור שחילוף החומרים שלו הוא איטי במיוחד (כשהוא ממש לא כזה)…
  • מי שסבור שהוא בקושי אוכל (בה בעת שהוא אוכל הרבה מעבר לנדרש)…
  • מי שסבור שהוא עושה ספורט בלי סוף (כשבפועל הוא מתאמן מעט מאד)…

 

כדאי שיבדוק את עצמו שוב ויתקן את מה שנדרש לתקן.

אולי זה לא יפתור את כל בעיות ההשמנה, אך בהחלט ישפר את המצב בחלק מן המקרים.

בהצלחה!

*** מאמר זה אינו מחליף יעוץ אישי של רופא ***

רוצים יעוץ אישי? כאן מתאמים

ביבליוגרפיה

Is Obesity Associated With Altered Energy Expenditure?. Advances in Nutrition. 2016. Carneiro IP, Elliott SA, Siervo M, et al.

Twenty-Four-Hour Energy Expenditure and Resting Metabolic Rate in Obese, Moderately Obese, and Control Subjects. The American Journal of Clinical Nutrition. 1982. Ravussin E, Burnand B, Schutz Y, Jéquier E.

Mechanisms, Pathophysiology, and Management of Obesity. The New England Journal of Medicine. 2017. Heymsfield SB, Wadden TA.

The Relationship Between Resting Metabolic Rate and Body Composition in People Living With Overweight and Obesity. Journal of Clinical Medicine. 2024. Gitsi E, Kokkinos A, Konstantinidou SK, Livadas S, Argyrakopoulou G.

High Energy Expenditure Masks Low Physical Activity in Obesity. International Journal of Obesity. 2013. DeLany JP, Kelley DE, Hames KC, Jakicic JM, Goodpaster BH.

Discrepancy between Self-Reported and Actual Caloric Intake and Exercise in Obese Subjects. The New England Journal of Medicine. 1992. Lichtman SW, Pisarska K, Berman ER, et al.

People With a Body Mass Index ⩾30 Under-Report Their Dietary Intake: A Systematic Review. Journal of Health Psychology. 2019. Wehling H, Lusher J.

Is the Energy Balance Explanation of the Obesity Epidemic Wrong?. Appetite. 2023. Stroebe W.

Representation of Adults With Class III Obesity in Studies Assessing Validity of Self-Reported Energy Intake Using Doubly Labeled Water: A Systematic Review. Obesity Reviews : An Official Journal of the International Association for the Study of Obesity. 2024. Howes EM, Laskaridou E, Davy KP, Hedrick VE.

Prevalence and Characteristics of Misreporting of Energy Intake in US Adults: NHANES 2003-2012. The British Journal of Nutrition. 2015. Murakami K, Livingstone MB.

The Impact of Body Composition on the Degree of Misreporting of Food Diaries. European Journal of Clinical Nutrition. 2024. Nunes CL, Jesus F, Oliveira MV, et al.

Determinants of Obesity-Related Underreporting of Energy Intake. American Journal of Epidemiology. 1998. Braam LA, Ocké MC, Bueno-de-Mesquita HB, Seidell JC.

Effect of Exercise Training on Weight Loss, Body Composition Changes, and Weight Maintenance in Adults With Overweight or Obesity: An Overview of 12 Systematic Reviews and 149 Studies. Obesity Reviews : An Official Journal of the International Association for the Study of Obesity. 2021. Bellicha A, van Baak MA, Battista F, et al.

Aerobic Exercise and Weight Loss in Adults: A Systematic Review and Dose-Response Meta-Analysis. JAMA Network Open. 2024. Jayedi A, Soltani S, Emadi A, Zargar MS, Najafi A.

Exercise Training in the Management of Overweight and Obesity in Adults: Synthesis of the Evidence and Recommendations From the European Association for the Study of Obesity Physical Activity Working Group. Obesity Reviews : An Official Journal of the International Association for the Study of Obesity. 2021. Oppert JM, Bellicha A, van Baak MA, et al.

Effects of Exercise Interventions on Weight, Body Mass Index, Lean Body Mass and Accumulated Visceral Fat in Overweight and Obese Individuals: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. International Journal of Environmental Research and Public Health.

Obesity Management in Adults: A Review. The Journal of the American Medical Association. 2023. Elmaleh-Sachs A, Schwartz JL, Bramante CT, et al.

American Association of Clinical Endocrinologists and American College of Endocrinology Comprehensive Clinical Practice Guidelines for Medical Care of Patients With Obesity. Endocrine Practice : Official Journal of the American College of Endocrinology and the American Association of Clinical Endocrinologists. 2016. Garvey WT, Mechanick JI, Brett EM, et al.Guideline

Clinical Management of Obesity – Third Edition. The Obesity Society (2025). 2024. Caroline M. Apovian MD, Louis Aronne MD, Sarah R. Barenbaum MDGuideline

Doubly Labelled Water Assessment of Energy Expenditure: Principle, Practice, and Promise.  European Journal of Applied Physiology. 2017. Westerterp KR.

Guide to the Assessment of Physical Activity: Clinical and Research Applications: A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation. 2013. Strath SJ, Kaminsky LA, Ainsworth BE, et al.Guideline

Is the Energy Balance Explanation of the Obesity Epidemic Wrong?. Appetite. 2023. Stroebe W.

Markers of the Validity of Reported Energy Intake. The Journal of Nutrition. 2003. Livingstone MB, Black AE.

Validity of Dietary Assessment Methods When Compared to the Method of Doubly Labeled Water: A Systematic Review in Adults.Frontiers in Endocrinology. 2020. Burrows TL, Ho YY, Rollo ME, Collins CE.

Misreport of Energy Intake Assessed With Food Records and 24-H Recalls Compared With Total Energy Expenditure Estimated With DLW. European Journal of Clinical Nutrition. 2016. Lopes TS, Luiz RR, Hoffman DJ, et al.

Dietary Misreporting: A Comparative Study of Recalls vs Energy Expenditure and Energy Intake by Doubly-Labeled Water in Older Adults With Overweight or Obesity. BMC Medical Research Methodology. 2025. Santos-Báez LS, Ravelli MN, Díaz-Rizzolo DA, et al.

Guide to the Assessment of Physical Activity: Clinical and Research Applications: A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation. 2013. Strath SJ, Kaminsky LA, Ainsworth BE, et al.

High Energy Expenditure Masks Low Physical Activity in Obesity. International Journal of Obesity. 2013. DeLany JP, Kelley DE, Hames KC, Jakicic JM, Goodpaster BH.

אהבת? יהיה נחמד לשתף...